הפסקת הלחימה האמריקאית-ישראלית באיראן והציפיות להפסקת האש בלבנון חיזקו את שוקי המניות שחזרו לעלות ורשמו שיאים חדשים. נתוני האינפלציה בארה"ב ובאירופה איששו את ההערכה כי ההשפעות האינפלציוניות של המלחמה יהיו זמניות בלבד, אם כי נכון לעכשיו נדמה שגם הפד וגם ה-ECB לא יפחיתו את הריבית בחודשים הקרובים. בישראל, השקל רשם היסטוריה כששער החליפין מול הדולר ירד לרמה שנמוכה מ-3 ונתוני האינפלציה היו מעודדים.
התפתחויות בעולם
לאחר שישה שבועות של לחימה הכריז הנשיא טראמפ על הפסקת אש מול איראן ושיחות להגעה להסכם ארוך טווח שהתנהלו בפקיסטן. אומנם הדיווחים על התקדמות המו"מ משתנים לא מעט, אך הפסקת האש החזירה את האופטימיות לשווקים שחזרו לעלות. הפסקת האש גם הביאה לירידה חדה במחירי הנפט, ראשית לרמה של 95-100 דולר לחבית ואז לרמה של 85-90 לאחר ההכרזה על פתיחת מצר הורמוז לשייט, ולמרות הקשיים ביישום הבטחה זו. גם חלק משמעותי מהירידות שנרשמו בשוקי האג"ח בארה"ב נמחק מאז כאשר התשואה על האג"ח ל-10 שנים ירדה ב-12 נ"ב. האינפלציה במרץ זינקה לרמה של 3.3% מ-2.4% בפברואר, וזאת בעקבות הזינוק במחירי הדלק שנרשם מאז תחילת המבצע הצבאי מול איראן, מה שבא לידי ביטוי בעלייה חדה של 21% במחירי הבנזין. עם זאת אינפלציית הליבה עלתה רק במעט מ-2.5% ל-2.6%, מה שמחזק את התפיסה כי הפד יתעלם מההשפעות הזמניות של עליית מחירי הדלק בהחלטות הריבית הבאות. לעומת זאת מצבו של הצרכן האמריקאי נראה פגיע מבעבר. לפי דו"ח ההוצאות לצריכה הפרטית (ה-PCE) של חודש פברואר, ההוצאה הריאלית עלתה ב-0.1% בלבד בעוד שההכנסה הריאלית בכלל ירדה ב-0.5%, נתונים שמלמדים על פגיעה בהכנסות של משקי הבית וזה עוד לפני העלייה במחירי הדלק. שיעור החיסכון ירד לרמה של 4.0% בלבד, רמה שנמוכה מהממוצע מאז משבר הסאב-פריים, מה שמלמד שגם אזור התמרון העתידי של משקי הבית צומצם משמעותית. לאור כל זה, ההסתברות להפחתת ריבית של הפד במהלך השנה לפי השווקים עדיין נמוכה מ-50%, ועד סוף 2027 מתומחרות שתי הפחתות ריבית בלבד.
גם בגוש האירו נרשמה עליה חדה באינפלציה לרמה של 2.6% (מ-1.9% בפברואר) בעקבות עליה של 15% במחירי הדלק. מחירי הגז הטבעי דווקא עלו באופן מתון בלבד, אך ההשפעה של הפגיעה בתהליכי הייצור במדינות המפרץ עשויה לחלחל למחירים לצרכן באירופה בהמשך השנה. בנוסף, התחזיות מצביעות שהאינפלציה במחירי המזון תעלה בהמשך השנה בעקבות התייקרות בתשומות הייצור החקלאי ועלויות השינוע. עם זאת, גם באירופה אינפלציית הליבה עלתה ב-0.1% בלבד ועומדת על 2.5%, ובשוק מעריכים כי ה-ECB ישאיר את הריבית ברמה של 2.0% בהמשך השנה.
ישראל
הפסקת האש מול איראן, ולאחר מכן גם מול חיזבאללה, חיזקו מאוד את השקל שרשם היסטוריה וירד לראשונה מזה 30 שנה מתחת לרמה של 3 ₪ לדולר. מעבר להפסקת הלחימה שמאפשרת לחזור לפעילות, ההפתעה בשיחות ישירות מול לבנון יצרו ציפייה לשינוי מהותי במציאות הביטחונית. אפשרות של הסכם מקיף מול לבנון שיכלול פירוז מוחלט של נשק בדרום לבנון גרר אחריו ציפיות לכניסת השקעות זרות רבות, התאוששות של ענף התיירות ואפילו הגדלת יחסי המסחר. כל אלו עשויים להביא לגידול מהיר בתוצר, מה שהשתקף גם בזינוק בבורסה המקומית שרשמה שיאים חדשים. התחזקות השקל נרשמה לא רק מול הדולר אלא מול כל סל המטבעות כשהשקל התחזק ב-2.6% במהלך החודש, בהמשך להתחזקות של 15.5% בשנה האחרונה. גם נתוני האינפלציה לחודש מרץ היו מעודדים כשהמדד עלה ב-0.4% והאינפלציה השנתית עומדת על 1.9%. למרות שמדד אפריל עוד צפוי להיות גבוה מהרגיל ולגלם את ההשפעות הלחימה, מרבית התחזיות מראות שהאינפלציה צפויה להישאר בטווח היעד של בנק ישראל (1%-3%) בשנה הקרובה. מחד, התחזקות השקל מקלה על עלויות היבוא, מה שאמור לתמוך באינפלציה נמוכה. מנגד, זו מקשה על היצואנים, מה שמחזק את ההערכות שבנק ישראל יחזור להפחית את הריבית במידה והפסקת האש תימשך כדי לתמוך בפעילות הכלכלית.
השפעה על תיק ההשקעות
הירידות החדות שנרשמו במהלך חודש מרץ נמחקו לחלוטין לאור האופטימיות עם ההגעה להסכם הפסקת אש באיראן והתשואות המצטברות מתחילת השנה במדדי המניות בעולם חזרו להיות חיוביות. בארה"ב מדדי ה-S&P 500 והנאסד"ק שברו שיאים חדשים, אם כי התשואה השקלית המשיכה להתקזז לאור ההתחזקות הנוספת של השקל. גם באירופה ובמזרח הרחוק נרשמה התאוששות מהירה לאור התפוגגות החששות ממחסור חמור בנפט ולמרות העיכובים בפתיחה מחודשת של מצר הורמוז. גם הבורסה המקומית חזרה לעלות בחדות הן במדדי המניות והן במחירי האג"ח (הממשלתי והקונצרני). שיא חדש נרשם במדד ת"א 35 (4,400 נק') מה שתמך בעליה החודשית במדד ת"א 125, ולמרות שמדד ת"א 90 המשיך להפגין חולשה עם ירידה חודש שני ברציפות.