חודש פברואר התחיל עם חדשות "מרגיעות" לגבי מינוי יו"ר הפד הבא שנתפס כבחירה מקצועית ועם נתונים חיוביים על ירידה באינפלציה בארה"ב ושוק עבודה חזק. עם זאת הרעשים סביב בועת ה-AI, לצד הלחצים בנוגע להשפעות תקיפה אמריקאית באיראן ונתוני התוצר שהצביעו על האטה תרמו לתנודתיות הרבה בוול סטריט. באירופה, ה-ECB השאיר את הריבית ללא שינוי והאינפלציה ירדה שוב, כאשר גדל הסיכוי שהיא עוד צפוי לרדת נמוך מידי עבור הבנק המרכזי. בישראל, נתוני התוצר ברבעון הרביעי הצביעו על המשך צמיחה בעוד האינפלציה ירדה יותר מהצפוי.
התפתחויות בעולם
במהלך החודש טראמפ הכריז על בחירה בקווין וורש לתפקיד יו"ר הפד במקומו של ג'רום פאוול, החל מחודש מאי. וורש, אשר היה חבר במועצת הנגידים של הפד בשנים 2006-2011, נתפס בשוק כבחירה מקצועית ולא פוליטית כפי שחששו רבים. עם זאת וורש ינסה לקדם מדיניות שלא נמצאת כיום בקונצנזוס ועשויה להעלות את הריבית בטווח הארוך. בינתיים האינפלציה הכללית ירדה ל-2.4% (מ-2.7%) והראתה סימנים לכך שהיא צפויה להמשיך ולרדת בחודשים הקרובים. לעומתה, אינפלציית ה-core PCE (המועדפת ע"י הפד) עלתה חזרה ל-3.0%. שוק העבודה חזר להציג נתונים שמצביעים על יציבות כאשר דו"ח התעסוקה לינואר הציג תוספת משרות של 130 אלף משרות, כפול מהתחזית שעמדה על 66 אלף. שיעור האבטלה ירד במעט ל-4.3% וזאת למרות ששיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה ב-0.1% ל-62.5%, מה שמלמד שהיכולת למצוא עבודה בארה"ב עדיין גבוהה. התוצר ברבעון האחרון של השנה רשם האטה כשצמח בקצב של 1.4% בלבד, והתוצר בכל שנת 2025 צמח ב-2.2%. במקביל, בוול-סטריט נרשם שינוי בסנטימנט המשקיעים בנוגע לתמחור ענקיות הטכנולוגיה. דו"חות החברות שפורסמו הצביעו על כוונה להמשיך במרוץ ההשקעה בתשתיות מה שיביא את רמת ההשקעות ההוניות (CAPEX) לרמות חסרות תקדים של מעל 700 מיליארד דולר ב-2026. דבר זה התנגש עם הדיווחים על חוסרים בחלקים קריטיים כמו זיכרונות ושבבי עיבוד מתקדמים, מה שהעלה ספקות ביכולת של החברות לממש תוכניות אלו לרווחים. בנוסף לכל אלו התרחיש של פעילות צבאית אמריקאית באיראן עדיין נמצא על השולחן, מה שעשוי להביא לחסימת מיצרי הורמוז ולזינוק במחירי הנפט.
באירופה, ה-ECB הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 2% בפעם החמישית ברציפות. בבנק המשיכו להציג תפיסה אופטימית בנוגע לצמיחה ב-2026 הנשענת על החוסן של משקי הבית והשקעה עתידית בתשתיות ובביטחון. בנוסף ב-ECB צופים כי הטמעת טכנולוגיות בינה מלאכותית (AI) תגדיל את פריון העבודה ברחבי אירופה. האינפלציה בגוש האירו ירדה בינואר ל-1.7%, נמוך מהתחזיות הקודמות.בנוסף, מכיוון שחלק עיקרי מאינפלציית השירותים מושפע מהסכמי שכר שנחתמו בשנה האחרונה (והשנה לא צפויים להיחתם חדשים באותם ההיקפים) הציפיות בשוק הם כי האינפלציה עשויה לרדת אפילו יותר ולחייב את הבנק המרכזי האירופי לבצע עוד הפחתת ריבית אחת או יותר.
ישראל
הנתונים על התוצר ברבעון האחרון של 2025 הצביעו על צמיחה שגבוהה יותר מהתחזיות של בנק ישראל. כלל התוצר גדל במהלך השנה ב-3.1%, לעומת צפי לצמיחה של 2.8%. הצריכה הפרטית צמחה במהלך השנה ב-2.6%, כאשר ברבעון האחרון היא רשמה ירידה של 3.6%, בעיקר בעקבות ירידה ברכישות של רכבים פרטיים. סעיף ההשקעות צמח במהלך השנה ב-8.1% והיצוא גדל ב-6.1%. במקביל הסנטימנט הצרכני המשיך להיות חיובי כאשר מדד אמון הצרכנים עלה לרמת השיא שלו מאז סוף 2021. גם שוק העבודה עדיין חזק כאשר שיעור האבטלה נשאר נמוך ויציב ברמה של 3.1%. השכר הריאלי החל להציג סימני התאוששות עם גידול שנתי של 2.2% בנובמבר, לאחר שיעורי גידול אפסיים בשנתיים האחרונות. מדד המחירים לצרכן הפתיע כלפי מטה עם ירידה של 0.3% בינואר. בשל יציאה של ההשפעות של העלאות המיסים מינואר אשתקד מחישוב האינפלציה השנתית, זו ירדה בחדות לרמה של 1.8%. בעקבות כל אלו בשוק קיימות דעות סותרות סביב השאלה האם בנק ישראל יפחית את הריבית פעם נוספת ב-0.25% בהחלטת הריבית הקרובה.
השפעה על תיק ההשקעות
התנודתיות הגבוהה בשוקי ההון בעולם הורגשה גם בפברואר ומדד הפחד המשיך לטפס והגיע לרמת שיא של 22.9, לעומת רמה של 14.9 בתחילת השנה. המדדים מוטי הטכנולוגיה (נאסד"ק, S&P 500) המשיכו לרשום ביצועי חסר ואף שליליים מתחילת השנה בעקבות התמחור מחדש שעוברות ענקיות הטכנולוגיה. לעומתם המדדים המסורתיים יותר, וגם מדד ה-S&P 500 במשקל שווה, רשמו ביצועים עודפים. לאור חוסר הוודאות סביב שאלת התקיפה האמריקאית באיראן נרשמה ירידה בשבוע האחרון בתשואות האג"ח האמריקאיות וגם הדולר התאושש במעט. באירופה וביפן פתיחת השנה החיובית נמשכת, כאשר מדד ניקיי היפני ממשיך בראלי מסוף 2025. בישראל הסנטימנט החיובי המשיך לדחוף את הבורסה לביצועי יתר, כאשר החודש גם מדד ת"א 35 חצה את רף 4,000 הנקודות. השקל רשם בפברואר התחזקות נוספת מול הדולר, האירו וכלל סל המטבעות.