עיקר תשומת הלב בחודש פברואר הופנתה למלחמת הסחר שנפתחה מחדש עם חזרתו של טראמפ לתפקיד נשיא ארצות הברית. טראמפ הספיק להטיל מכסים וגם להשהות את חלקם, מה שהגדיל את חוסר הוודאות בשווקים. במקביל הנתונים הכלכליים שמתפרסמים בארה"ב ממשיכים להיות חזקים, מה שתמך בהחלטת הפד להשהות את תהליך הפחתות הריבית אחרי שהשלימו 3 הפחתות בהיקף כולל של 1%. בישראל, הוצגו נתונים כלכליים טובים שהראו את המשך התאוששות המשק. עם זאת, לאור אי הוודאות בנוגע להמשך הפסקת האש, מדדי המניות רשמו תשואות מעורבות.
התפתחויות בעולם
בעוד כלכלת ארה"ב ממשיכה לספק נתונים כלכליים חזקים, עיקר תשומת הלב הופנתה להצהרות טראמפ ופתיחת מלחמת הסחר השנייה. בהתאם להבטחות הבחירות טראמפ התחיל מהטלת מכסים של 25% על היבוא ממקסיקו וקנדה, מכסים שכבר הושהו אחרי ההסכמה של השתיים לתגבור כוחות לאורך הגבולות. בנוסף הוטל מכס שכן נכנס לתוקף של 10% על היבוא מסין, שהגיבה במכסים של 15% על יבוא פחם וגז טבעי ו-10% על יבוא ציוד חקלאי. בנוסף סין החלה בחקירה כנגד גוגל, מה שמאותת שיש לה עוד קלפים לשלוף במידה ויוטלו מכסים נוספים. לכל אלו הצטרפו גם הטלת מכס של 25% על יבוא הפלדה והאלומיניום, והצהרות על הטלת מכס של 10% על היבוא מאירופה, מה שצפוי להוביל לתגובות גם מצידה.
במקביל, הנתונים הכלכליים שפורסמו החודש הציגו תמונה לא פחות ממצוינת למשק האמריקאי. הצמיחה בארה"ב הסתכמה ב-2024 ב-2.8%, נמוך רק בקצת מהצמיחה ב-2023 (2.9%) וגובה מהממוצע שלפני משבר הקורונה שעמד על 2.7%. גם שוק העבודה ממשיך להיות חזק כאשר דו"ח התעסוקה הראה תוספת של 143 אלף משרות בינואר ותוספת של 100 אלף משרות בתיקון לנתוני נובמבר ודצמבר. מעבר לכך, כפי שנעשה בכל שנה בדו"ח התעסוקה של חודש ינואר, תוקנו לאחור גם הנתונים של כל השנה, מה שהגדיל את כמות המשרות בארה"ב בלא פחות מ-2.2 מיליון והוריד את שיעור האבטלה ל-4%. קצב הגידול השנתי בשכר עלה בחזרה ל-4.1%. מדד המחירים לצרכן הפתיע כלפי מעלה והחזיר את האינפלציה לקצב של 3%. חוסר הוודאות הגבוה סביב ההשפעות של מלחמת הסחר והאיום המחודש בעליית האינפלציה הביאו את הפד להשהות את תהליך הפחתות הריבית. בעוד היו"ר פאוול לא התחייב על מועד חידוש תהליך הפחתות הריבית, בשוק מעריכים כי זה לא יקרה לפני המחצית השנייה של 2025.
ישראל
בישראל עיקר תשומת הלב בתחילת החודש הופנתה לנתוני הגירעון שהראו כי זה ירד בחדות ל-5.8% ב-12 חודשים שהסתיימו בינואר. בשורת ההכנסות נרשמה עלייה של 18.6 מיליארד ₪ לעומת דצמבר 24 בעקבות שינויי החקיקה, וללא ההשפעה מלאה של העלאת המע"מ שחלקה ישתקף גם בחודש הבא. בשורת ההוצאות נרשמה ירידה של 25.3 מיליארד ₪ שנובעת ברובה מכך שתקציב המדינה טרם אושר. לכן, משרדי הממשלה פועלים במסגרת של תקציב המשכי שמאפשר להם להוציא 1/12 מהתקציב שאושר להם בשנה הקודמת, ללא תוספות המלחמה. נתוני התוצר שהתפרסמו גם הם הציגו תמונה חיובית כאשר בסיכום השנה המשק הישראלי צמח ב-1%. עם זאת רמת התוצר לנפש ירדה ב-0.3%, והתוצר במגזר העסקי ירד גם הוא במהלך השנה ב-0.6%.
מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.6%, מה שהיה צפוי בעקבות העלאת אחוז המע"מ שהוסיפה לבדה כ-0.5%. בעקבות כך האינפלציה בישראל טיפסה בחזרה ל-3.8%, אך צפויה לרדת עד סוף השנה לכ-2.5%. בעקבות כך ועל רקע האמירות האחרונות של הנגיד ירון, ההערכה בשוק היא כי בנק ישראל יתחיל בתהליך הפחתת ריבית סביב מחצית השנה, וישלים שתיים או שלוש הפחתות ריבית של 0.25% כל אחת עד לסוף השנה.
השפעה על תיק ההשקעות
בחודש פברואר נרשמה תנודתיות גבוהה בשווקים בארה"ב ובישראל כשבסופו נרשמו ירידות במרבית מדדי המניות המובילים. בארה"ב מדד דאו ג'ונס ירד ב-0.1%, נאסד"ק ירד ב-0.5% וראסל 2000 ירד ב-3.5%. מדד ה-S&P 500 עלה ב-0.3% בלבד, אחרי שבמהלך החודש הוא שבר שיא נוסף כשהגיע לרמה של 6,144 נק'. מדדי המניות באירופה רשמו חודש נוסף של תשואות חיוביות כאשר מדד STOXX 600 עלה ב-5.8%, הקאק עלה ב-5.4% והדאקס עלה ב-6.2%. בישראל, כאמור, נרשם חודש בתנועות מעורבות כאשר מדד ת"א 90 המשיך לרשום תשואה גבוהה של 2.9% אך מדד ת"א 35 ירד בפעם הראשונה מזה ארבעה חודשים (1.5%-) ומשך את ת"א 125 כלפי מטה לירידה של 0.2%.