עליית המדרגה במלחמת הסחר של טראמפ מול קנדה, מקסיקו, סין וגם אירופה העלתה את מידת חוסר הוודאות בשווקים וגרמה לירידות ברוב הבורסות בעולם. בנוסף, הנתונים הכלכליים שיצאו בארה"ב היו מעורבים ותרמו להפחתת תחזיות הצמיחה. באירופה התוכניות הפיסקליות המהפכניות של גרמניה והאיחוד האירופי השפיעו על תהליך הפחתת הריבית של ה-ECB. בישראל הבורסה סיימה את החודש בתשואות שליליות, למרות נתונים כלכליים טובים מהצפוי.
התפתחויות בעולם
הנתונים הכלכליים שיצאו בארה"ב ציירו תמונה מעורבת לגבי כיוון הכלכלה האמריקאית בזמן הקרוב. התוספת של 151 אלף משרות בשוק העבודה הייתה נמוכה מהצפי שעמדה על 160 אלף, ועדיין לא מגלמת את גל הפיטורים במגזר הממשלתי. שיעור אבטלה עלה חזרה ל-4.1% ושיעור הגידול השנתי בשכר עלה גם הוא, ל-4%. מדד מנהלי הרכש המשולב לענפי התעשייה והשירותים אומנם רשם ירדה, אך הוא עדיין מצביע על צמיחה של כ-1% ב-2025. מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.2% מה שהוריד את האינפלציה לרמה של 2.8%, מתחת לציפיות השוק. עליית המדרגה במלחמת הסחר ומהירות השינויים במדיניות של טראמפ הגדילו עוד יותר את חוסר הוודאות בנוגע להשפעות המכסים על הכלכלה האמריקאית. לאור כל אלו בפד בחרו להשאיר את הריבית ברמה של 4.25%-4.5%. חוסר הוודאות הגבוה השפיע גם על השווקים ברחבי העולם ומשך אותם כלפי מטה. מדדי המניות המובילים בארה"ב רשמו ירידות של 5% (דאו ג'ונס), 7.4% (S&P 500) ו-10.9% (נאסד"ק), מה שמחק את העליות מאז טראמפ נבחר לבית הלבן. במקביל נרשמו עליות במחירי האג"ח בממשלתיים, לאור מעבר המשקיעים לערוצים בטוחים יותר. מכיוון שעליה במחיר האג"ח מקטינה את התשואה המתקבלת מאחזקתו לאורך זמן, עקום התשואות האמריקאי רשם ירידת תשואות לכל אורכו, עם ירידות של 0.31% בטווח הקצר (אג"ח לשנתיים), ירידה של 0.33% באג"ח ל-5 שנים ושל 0.25% באג"ח ל-10 שנים.
הבנק המרכזי בגוש האירו הוריד את הריבית ב-0.25% בפעם השישית לרמה של 2.5%. עם זאת בהודעת הריבית ובדברי הנשיאה לגארד נשמע גם שינוי של המסרים העיקריים וכי המשך הפחתות הריבית פחות וודאי מבעבר. שינוי זה מגיע ברקע חוסר הוודאות לגבי מלחמת הסחר והתוכניות הממשלתיות החדשות להגדלת ההשקעות הביטחוניות של גרמניה ושל האיחוד האירופי, שמהוות מהפכה תפיסתית. בגרמניה התוכנית הממשלתית כוללת השקעות מחוץ לתקציב של 500 מיליארד יורו (11.6% מהתוצר הגרמני), בנוסף היא מאפשרת להגדיל את ההוצאות ע"י רישום גם של הוצאות ביטחון קיימות מחוץ לתקציב, ומאפשרת למחוזות להיכנס לגירעונות אחרי שנים שהם היו חייבים לנהל תקציבים מאוזנים. השינוי החריף במדיניות התקציבית שתוכנית זו משקפת העלה את החשש בקרב המשקיעים והקפיץ את תשואות האג"ח של גרמניה ב-0.35% לאחר ההכרזה. האיחוד האירופי הכריז גם הוא על תוכנית השקעות ביטחוניות בסך 800 מיליארד יורו, מה שמהווה כ-4.5% מהתמ"ג של האיחוד. התוכנית הגיעה לאחר פיצוץ הפגישה בין טראמפ וזלנסקי והחשש כי התמיכה הביטחונית מצד ארה"ב תצומצם.
ישראל
בישראל החודש הסתיים בתשואות שליליות על רקע החזרה ללחימה ברצועת עזה. השקל נחלש אל מול סל המטבעות והוא נסחר ברמות של 3.72 ₪ לדולר ו-4.02 ₪ ליורו. הממשלה התנהלה חודש נוסף עם תקציב המשכי, מה שתמך בירידה נוספת בגירעון לרמה של 5.3%. שוק העבודה בארץ ממשיך להיות הדוק כאשר שיעור האבטלה נשאר ברמה נמוכה של 2.7%, ושיעור המשרות הפנויות נשאר על 4.4%. נתוני השכר הממוצע לסוף 2024 פורסמו והראו עליה של 5.1% לעומת סוף שנת 2023, לסך של 13,514 ₪. מדד המחירים לצרכן הפתיע כלפי מטה כאשר הוא נשאר ללא שינוי, מה שהוריד את האינפלציה ל-3.4% ונותן רוח גבית לתחזיות האינפלציה של בנק ישראל, שמעריך כי היא תעמוד בסוף השנה על כ-2.5%.
השפעה על תיק ההשקעות
מלבד לירידות שנרשמו במרץ במרבית הבורסות בעולם, החודש החולף היה מאופיין בתנודתיות גבוהה כאשר עליות חדות בתחילת היום יכלו להפוך לירידות במהירות. מדד ה-VIX שמבטא את התנודתיות במדד ה-S&P 500 ולכן נקרא גם "מדד הפחד" עלה ב-23.1%. ארה"ב הובילה את הירידות בשווקים, כאשר כל שינוי במדיניות המכסים השפיע במהירות על השוק. באירופה נרשם חודש מעורב במדדי המניות בזמן שתשואות האג"ח של המדינות השונות לטווחים הארוכים (10 שנים) רשמו עליות (צרפת ב-0.24%, איטליה ב-0.26%, בריטניה ב-0.06%). בישראל, כאמור, נרשמו תשואות שליליות כאשר מדד SME60 הוביל את הירידות עם ירידה של 9.6%. מדד ת"א 90 ירד ב-6.7% ומשך כלפי מטה את מדד ת"א 125. תשואות האג"ח השקליות רשמו עליה של 0.1%, לעומת התשואות באפיק הצמוד לאינפלציה שירדו ב-0.4%. מחירי האג"ח הקונצרני ירדו כאשר מחירי האג"ח של החברות הגדולות (תל בונד 20) רשמו ירידה גדולה יותר.