חודש אוגוסט התאפיין בתנודתיות חדה בשווקים. לאחר שבפתיחת החודש נרשמו ירידות חדות בשוקי המניות ועליות חדות בשוקי האג"ח, השבוע האחרון הציג תמונת ראי בשבוע המסחר הטוב ביותר מאז נובמבר. לאור פרסום נתונים מעורבים במהלך החודש, השאלה שהפכה להיות מהותית היא האם הכלכלה האמריקאית בדרך למיתון או רק להאטה קלה. בישראל השפעות המלחמה המשיכו להשתקף בנתונים הכלכליים, ויחד עם אי הוודאות הביטחונית והפיסקאלית נראה שהם ימשיכו ללוות אותנו גם במהלך החודשים הקרובים.
התפתחויות בעולם
בארה"ב הריבית נשארה ברמתה הנוכחית (5.5%) בהחלטת הפד שפורסמה ביום האחרון של חודש יולי, אך לפי היו"ר פאוול הסיכונים האינפלציוניים פחתו באופן משמעותי והפחתת ריבית בספטמבר בהחלט נמצאת על השולחן. המשקיעים הספיקו לחגוג למשך 24 שעות עד שנתוני התעסוקה הראו עליה בשיעור האבטלה ל-4.3%. זאת, ביחד עם ירידה חדה במדד מנהלי הרכש בתעשייה הגבירו את החשש מכניסה למיתון. התגובות בשוקי המניות הביאו לירידות של 4.6% במדד ה-S&P500 ו-5.5% בנאסד"ק, ואת שוק האג"ח לירידה חדה בתשואות. בשבועיים האחרונים, פרסום נתונים טובים של מכירות קמעונאיות והאינפלציה שממשיכה במגמת הירידה ועומדת על 2.9% החזירו את הביטחון של המשקיעים כי פני הכלכלה רק להאטה, וכי קצב הפחתות הריבית יהיה מתון יותר ממה שמגולם כרגע בשוק האג"ח.
בתזמון מושלם (או שלא), ב-31 ליולי הבנק המרכזי ביפן העלה את הריבית ב-0.15% והיא עומדת כעת על 0.25%, הרמה הגבוהה ביותר בה היא הייתה מאז 2008. הצעד ה"קיצוני" של הבנק היפני עורר פחד בשווקים במיוחד בגלל החשיפות הגדולות לקרי טרייד (Carry trade) – מצב בו משקיעים לוקחים הלוואות ב-ין בריבית נמוכה מאוד, ממירים למטבע אחר עם ריבית גבוהה יותר (כמו דולר או יורו) ונהנים מפערי הריביות או מהשקעה בנכס עם תשואה גבוהה. העלאת הריבית והתחזקות הין בעקבותיה הניבו הפסדים למשקיעים בשיטה זו, ואלו מיהרו לסגור את הפוזיציות. דבר זה הוסיף שמן למדורה ותרם להתרסקות השווקים בשבוע הראשון של החודש, ובעיקר ביפן שם מדד ניקיי ירד ב-19.3% בשבוע אחד.
ישראל
בישראל, מדד המחירים לצרכן העלה את האינפלציה שוב אל מעל לגבול העליון של היעד של בנק ישראל והיא עומדת על 3.2%. כשענפי הנדל"ן והחקלאות ממשיכים לסבול ממחסור בעובדים, וחברות הטיסות הזרות שוב מבטלות טיסות, האינפלציה צפויה להישאר מעל היעד גם בעתיד הקרוב. בהתאם, גם ריבית בנק ישראל צפויה להישאר על 4.5% לפחות עד סוף הרבעון הראשון של 2025. הפגיעה במשק משתקפת גם בנתוני התוצר של הרבעון השני. הצמיחה הכללית עמדה על 1.2% (בחישוב שנתי) וניכרת פגיעה במנועי הצמיחה של המשק. הייצוא התכווץ ב-8.3% וצמצום ההשקעות בענפי המשק הוביל לגידול מינימלי בסעיף ההשקעות (1.1% בחישוב שנתי). התוצר של הסקטור העסקי שמלמד על הפעילות העסקית הריאלית במשק ירד ברבעון השני ב-1.9% בחישוב שנתי.
מהצד הפיסקאלי, הגירעון הממשלתי המשיך לגדול ועומד על 8.1% מהתוצר, בזמן שעדיין לא הוצגה תוכנית כלכלית ברורה להקטנת הגירעון והורדת יחס החוב לתוצר בשנים הבאות. לאור כך, ומכיוון ששוקי האג"ח בחו"ל גם ככה מתמחרים את האג"ח הישראליות ברמה של מדינות בדירוג BBB, ההחלטה של חברת הדירוג פיץ' על הורדת דירוג האשראי בנוץ' אחד לרמה A עם אופק דירוג שלילי לא הייתה הפתעה כל כך גדולה אלא יותר "יישור קו" עם יתר חברות הדירוג ואשרור לתמחור של ישראל בשווקים. ההערכה של פיץ' מתבססת על תרחיש ביטחוני שתואם את זה של בנק ישראל, ולוקח בחשבון כי עלויות הביטחון של ישראל בשנים הקרובות (גם לאחר סיום המלחמה) יהיו גבוהות ממה שמעריכים במשרד האוצר. בצד החיובי מציינים את רזרבות המט"ח הגבוהות ואת היתרה בחשבון השוטף.
השפעה על תיק ההשקעות
כאמור, עיקר ההשפעה על תיק ההשקעות בחודשים הקרובים תגיע מהשאלה האם ארצות הברית בדרך למיתון או רק להאטה. אחרי שבתחילת החודש החליטו שוקי המניות והאג"ח לתמחר באופן מובהק מיתון, בשבועיים האחרונים ניכרות מגמות נפרדות. שוקי המניות חזרו לעלות ומצביעים על המשך צמיחה לאורך השנה, בעוד ששוקי האג"ח עדיין מתמחרים הורדת ריבית באחוז שלם עד לסוף השנה. חוסר הודאות בנוגע לסיכונים למיתון ימשיכו ללוות את השוק האמריקאי גם בטווח הבינוני. בישראל אי הוודאות בגזרה ביטחונית תמשיך ללוות את השווקים, כאשר מדדי המניות ושוק המט"ח ימשיכו להגיב במידה רבה להתפתחויות בזירה הביטחונית.