סקירת חודש נובמבר אומנם היה חיובי מבחינת רמת הוודאות הגיאו-פוליטית שהשתפרה בארה"ב ובעולם, אך הדבר לא בא בהכרח לידי ביטוי בשווקים. טראמפ סיים את מסעו במזרח אסיה בפגישה עם נשיא סין ובהסכמות סביב מלחמת הסחר. במקביל השבתת הממשל הגיעה לסיום והפד הוריד את הריבית ב-0.25%. עם זאת המדדים המובילים בארה"ב רשמו תשואות שליליות ותנודתיות גבוהה. בישראל הרצון לתמוך בהתאוששות המשק לאחר המלחמה וסביבת האינפלציה שנראית תחת שליטה הגדילו את הסבירות להתחלת הליך הפחתות הריבית של בנק ישראל כבר בפגישתו הקרובה.
התפתחויות בעולם
מסעו של טראמפ לדרום-מזרח אסיה כלל ביקורים במלזיה, יפן ודרום קוריאה, וסיפק לא מעט כותרות. טראמפ הכריז על הסכמות נוספות במסגרת הסכמי הסחר שנחתמו ועל השקעות שמדינות אלו יבצעו בארה"ב. גולת הכותרת הגיעה עם פגישתם של טראמפ ונשיא סין שיי אשר דורגה על ידי הנשיא האמריקאי כ-"12 מתוך 10". כתוצאה מכך סוכם על הפחתת המכס על סין ל-47% בתמורה לביטול ההגבלות הסיניות על יצוא מינרלים ומחצבים נדירים לארה"ב, ותמיכה במלחמה בהברחות הפנטניל, ובכך הוארכה הפסקת האש בין שתי המעצמות בשנה. במקביל, השבתת הממשל הארוכה בהיסטוריה האמריקאית הסתיימה. מכיוון שבמסגרת ההסכמות חלק ניכר ממשכורות ישולמו באופן רטרואקטיבי וחלק מהפיטורים יבוטלו, לא צפוי כי תהיה לה השפעה מהותית על הכלכלה בטווח הארוך. בעונת הדו"חות בוול סטריט חברות הטכנולוגיה המשיכו להציג תוצאות חיוביות אך השאלות בנוגע למחירי המניות והאם ההשקעות הגדולות בתשתיות AI מצדיקות זאת הכבידו על השווקים. גם פרסום מספר עסקאות "סיבוביות" שכוללות השקעות ומכירות הדדיות בין חברות הטכנולוגיה הגבירו את החשש בנוגע ל"בועת AI" ולהשלכותיה.
באירופה, נתוני התוצר לרבעון השלישי מראים כי הפעילות הכלכלית ממשיכה להיות מתונה ובמיוחד שונה בין המדינות. הגידול בתוצר הצביע על צמיחה של 0.3% (בחישוב שנתי) כאשר צרפת וספרד רשמו צמיחה של 0.5% ו-0.6% בעוד גרמניה ואיטליה במיתון. האינפלציה בגוש האירו ירדה ל-2.1%, רק 0.1% מעל ליעד ה-ECB שבחר להשאיר את הריבית ללא שינוי פעם נוספת.
ישראל
נתוני התוצר לרבעון השלישי של 2025 הציגו צמיחה מהירה בקצב של 12.4%. חשוב לזכור שנתונים אלו כוללים את התאוששות המשק לאחר מבצע "עם כלביא" וכי רמת התוצר נפגעה ברבעון הקודם. לכן כשמסתכלים על הפעילות השנתית ניתן לראות שקצב הגידול עמד על 3.5%, מה שתואם הקצב שאפיין את המשק ערב המלחמה. סעיף ההשקעות גדל ב-6.6% במהלך השנה והיצוא גדל ב-7.1%. קצב הצמיחה הזה לא מאפשרת "לסגור את הפער" ברמת הפעילות הכלכלית במשק שנוצר מאז תחילת המלחמה. בצד האינפלציוני מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.5%, בהתאם לתחזיות, מה שהשאיר את האינפלציה ברמה של 2.5%. מכיוון שחלק מהאינפלציה נובע מהעלאות המיסים שהיו בתחילת השנה ישנו קונצנזוס כי האינפלציה תתכנס אל מרכז היעד בתחילת 2026. ההקלה בסביבה האינפלציונית בשילוב הרצון להאיץ את פעילות המשק מגבירים את הסבירות לכך שבנק ישראל יתחיל בהליך הפחתות הריבית כבר בהחלטת הריבית הקרובה.
הגירעון אומנם רשם גידול של 0.2% באוקטובר ועומד על 4.9% מהתוצר, אך קצב גביית המיסים ממשיך להיות גבוה ולכן הגירעון בסיום השנה עשוי להיות אף נמוך מהיעד המעודכן של 5.2%. שר האוצר הציג את עקרונות תקציב המדינה לשנת 2026 שכללו כוונה להפחתת מיסים וריווח של מדרגות מס הכנסה בכדי להקל על מעמד הביניים, אך זה תלוי בהימשכות הפסקת האש וגידול איטי יותר בהוצאות מערכת הביטחון. עפ"י תחזית משרד האוצר הצמיחה בשנה הבאה צפויה לעמוד על 5.2% והגירעון ירד ל-3.2%. לאור הפסקת האש חברת הדירוג S&P עדכנה את אופק הדירוג של ישראל מ"שלילי" חזרה ל"יציב" והעלתה את תחזיות הצמיחה ל-5% ב-2026 לעומת 3.9%.
השפעה על תיק ההשקעות
השווקים בעולם חוו חודש עם תשואות מעורבות. הבורסות במזרח נהנו מהוודאות שנוצרה סביב הסכמי הסחר עם ארה"ב, בעוד באירופה הפסקת הפחתות הריבית והפעילות המתונה הביאו גם לירידות במדדים המובילים. בארה"ב נרשם חודש אדום כשכלל המדדים רשמו ירידות לאחר חודש עם תנודתיות גבוהה לאחר כל התפתחות סביב חברות הטכנולוגיה הגדולות. מדד החברות הקטנות והבינוניות, הראסל 2000, איבד 4.5% מערכו וגם מדדי האג"ח הקונצרני מצביעים על קושי גם ביתר מגזרי הפעילות העסקית. לעומת זאת בישראל נרשם חודש נוסף של עליות תשואות במרבית המדדים, לצד התחזקות נוספת של השקל לעומת הדולר וסל המטבעות.