השפעות המבצע הצבאי מול איראן על שוקי המניות ומחירי האנרגיה ריכזו אליהם את מרבית תשומת הלב במהלך החודש האחרון. בארה"ב מחירי הדלק בתחנות זינקו, מה שמייצר לחצים אינפלציוניים חדשים ומרחיק את הפחתות הריבית. באירופה נרשם זינוק בחוזים על גז נוזלי ובמזרח הרחוק החלו להגביל את השימוש בחשמל. בישראל הבורסה הגיבה בקפיצה בתחילת המבצע אך נחלשה בהמשך, בעוד נתוני הפעילות השוטפת מצביעים על האטה.
התפתחויות בעולם
פתיחת המבצע מול איראן והאיום על מצר הורמוז, דרכו עובר כ-20% ממסחר הנפט העולמי, הובילו לזינוק מידי במחירי הנפט מממוצע של 66.7 דולר לחבית בחודשיים הראשונים של השנה לממוצע של 94.6 דולר. בעקבות כך מחירי הדלק בתחנות בארה"ב קפצו מעל ל-3.9 דולר לגלון (מ-2.97 דולר). התחזיות מצביעות על כך שככל והמבצע יתארך מחיר הדלק בארה"ב עשוי לטפס גם לרמה של 5 דולר לגלון, כפי שהיה בפרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה, והפגיעה בתשתיות ייצור הנפט במדינות ערב יקשו על המחירים לרדת בהמשך. דבר זה צפוי לבוא לידי ביטוי בעליה מחודשת באינפלציה, שעדיין גבוה יותר מהרצוי עבור הפד. מדד המחירים לצרכן בפברואר עלה ב-0.3% והשאיר את האינפלציה ברמה של 2.4% בעוד אינפלציית הליבה עפ"י מדד ה-PCE עומדת על 3.1%. שוק המניות בארה"ב חווה זעזוע מפתיחת המבצע ורושם ירידות תוך תנודתיות גבוהה. בגזרת מלחמת הסחר בית המשפט העליון פסק נגד מכסי הגומלין הבינלאומיים של טראמפ והביא לביטולם. בתגובה טראמפ הטיל מכס בינלאומי בגובה 15%, אך הוא יהיה בתוקף ל-150 בלבד אם לא יתקבל עליו אישור בקונגרס. דו"ח התעסוקה של פברואר הראה ששוק העבודה עדיין במצב סטטי כאשר נרשמה ירידה של 92 אלף משרות ותיקון כלפי מטה לנתונים הטובים מהצפוי של ינואר. שיעור האבטלה עלה ל-4.4% אך השינוי השנתי בשכר עלה שוב ל-3.8%. לאור כל אלו בפד החליטו להשאיר את הריבית ללא שינוי פעם נוספת וצופים רק הפחתת ריבית אחת עד סוף השנה. עדכון התחזיות מצביע על עלייה באינפלציה בשנה הקרובה לרמה של 2.7% (מ-2.4%) אך שהיא תהיה זמנית בלבד. תחזית הצמיחה חיובית ועודכנה כלפי מעלה ב-0.3% לשנה הקרובה וב-0.2% בטווח הרחוק.
באירופה הפגיעה העיקרית נרשמה במחירי החוזים העתידיים על גז נוזלי שזינקו בכ-70% מתחילת המבצע. דבר זה צפוי להביא הן לעלייה מחודשת באינפלציה והן להכביד על עלויות הייצור התעשייתי שגם ככה רושם קשיים, מה שתמך בהחלטת ה-ECB להשאיר את הריבית ללא שינוי. מדינות המזרח הרחוק (יפן, דרום קוריאה, ווייטנאם) הן הקונות העיקריות של נפט שעובר דרך המצר והושפעו באופן מידי עם ירידות חדות במדדי המניות ודיווחים על הגבלות על שימוש בחשמל. בסין ההשפעה על מחירי האנרגיה עד כה פחותה וזאת למרות שהיא הקונה הגדולה ביותר של נפט איראני מכיוון שספינות הנושאות נפט לסין לא מאוימות. עוד לפני כן אושר בסין יעד צמיחה לשנת 2026 4.5%-5%, לראשונה נמוך מיעד של 5%. בנוסף אושרה תוכנית החומש ה-15 אשר ממקדת את המשק הסיני בהשגת עליונות בטכנולוגיה מתקדמת.
ישראל
פתיחת מבצע "שאגת הארי" הביאה לזינוק נוסף בבורסה המקומית, מה שביטא סנטימנט חיובי חזק וציפיות לשיפור משמעותי במצבה הביטחוני של ישראל בזמן קצר. עם זאת הימשכות המבצע ופתיחת מהלך קרקעי בלבנון ציננו מעט את ההתלהבות. עליית מחירי הנפט מוסיפים לחצים אינפלציוניים להמשך השנה והביאו את ציפיות האינפלציה לעלות לרמות של 2.2%-2.5%. בנוסף הממשלה אישרה עדכון לתקציב 2026 עם תוספת של 32 מיליארד ₪ למערכת הביטחון ואישור "רזרבה" חוץ תקציבית לתרחיש של התארכות המבצע. אומנם גם תחזית ההכנסות עודכנה כלפי מעלה ב-11 מיליארד ₪ ואושר קיצוץ רוחבי נוסף של 3% ביתר המשרדים אך יעד הגירעון עלה ל-5.1% תוצר, מה שימשיך להגדיל את יחס החוב-תוצר של ישראל בשנים הקרובות. לאור כך בשוק מעריכים כי בנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי בהחלטת הריבית הקרובה ב-30.3. נתוני הפעילות השוטפת לתחילת השנה מבציעים על האטה עוד לפני המבצע והמדד החודשי לפעילות המשק עלה ב-0.2% בלבד, נמוך מהממוצע ארוך הטווח, ועודכן כלפי מטה לחודשים דצמבר-ינואר.
השפעה על תיק ההשקעות
מדדי המניות המובילים בעולם רשמו ירידות בחודש החולף מה שהביא לתשואה שלילית מצטברת מתחילת השנה. מעבר לכך התנודתיות בשווקים התגברה כפי שבא לידי ביטוי בעליה נוספת של מדד ה-VIX ל-26.78 מ-19.09 בתחילת החודש. הרוטציה בארה"ב שוב באה לידי ביטוי, הפעם לכיוון השלילי, כאשר המדדים המסורתיים המושפעים יותר ממחירי התשומות והדלק רשמו ירידות חדות יותר מהמדדים מוטי הטכנולוגיה. בישראל לעומת זאת מרבית המדדים סיכמו חודש חיובי שהושפע בעיקר מעליות חדות עם פתיחת המבצע. גם התשואה המצטברת מתחילת השנה ממשיכה להיות חיובית. השקל והדולר התחזקו במהלך החודש, מה שהביא את שער השקל-דולר להיחלש במעט לרמה של 3.14 ₪ בעוד מול האירו נרשמה התחזקות לרמה של 3.63 ₪.