החודש האחרון התאפיין בזעזוע גלובלי בשוקי ההון ובמדיניות הסחר, לאחר "יום השחרור" של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שכלל הטלת מכסים גורפת על כל העולם ובמיוחד על סין ואירופה. בסופו של דבר מכסים על מדינות רבות הוקפאו למשך 90 יום, אך התגובות של סין והחרפת המיסוי ההדדי בין המעצמות שמגיע כבר למעל 125% ממשיך להכביד על השווקים. הבורסה בישראל סיימה את החודש בתשואות מעורבות, בעוד הכלכלה מתאוששות באיטיות.
התפתחויות בעולם
הנתונים הכלכליים בארה"ב דווקא היו מעודדים. דו"ח התעסוקה של חודש מרץ הצביע על שוק עבודה יציב למרות שורת הקיצוצים בסקטור הממשלתי של DOGE. בתוך כל נרשמה במשק האמריקאי עלייה של 228 א' משרות וירידה בקצב הגידול בשכר הממוצע מ-4% ל-3.8%. מדד המחירים לצרכן הפתיע כלפי מטה והאינפלציה ירדה ל-2.4% בעוד אינפלציית הליבה ירדה ל-2.8%. בנוסף, נתונים שונים כמו הוצאות הצרכנים או המכירות הקמעונאיות מלמדים שמצבו של הצרכן האמריקאי עדיין יציב מאוד. עם זאת, עיקר תשומת הלב של השווקים ושל הפד הופנתה להשפעות של ההכרזות של טראמפ ב"יום השחרור" והטלת המכסים על מגוון מדינות העולם, כולל 34% על סין (בתוספת 20% שכבר הוטלו עליה) ו-20% על האיחוד האירופי. לקראת סוף החודש הוקפאו חלק ניכר מהמכסים למשך 90 יום בכדי לפתוח במו"מ ליצירת הסכמי סחר חדשים. בכל מקרה, יו"ר הפד אמר בשבוע שעבר כי הפחתות הריבית יצטרכו לחכות לאור אי הודאות.
עיקר החששות בנוגע למלחמת הסחר הופנו לקרב המכסים אל מול סין, שהגיבה במכסים על היבוא מארה"ב בשיעור שהגיע ל-125%, במגבלות על ייצוא מינרלים ומשאבים קריטיים וצמצום יכולת הפעילות של חברות אמריקאיות בסין. בתגובה, המכסים האמריקאים על סין, שהתחילו ברמה של 54% (כולל המכסים שכבר הוטלו על סין בחודש הקודם) עלו עד לרמה של 145%. מבחינת הנתונים השוטפים, הצמיחה בסין דווקא רשמה צמיחה גבוהה מהצפוי של 5.4% ברבעון הראשון של השנה, אך ההתפתחויות במלחמת הסחר עשויות לפגוע בצמיחה במשק השני בגודלו בעולם בהמשך השנה.
גם האיחוד האירופי הכריז על מכסי תגובה למכסים האמריקאים בהיקף של כ-21 מיליארד אירו, אך הם הוקפאו ל-90 יום וזאת בכדי לפתוח במו"מ מול ממשל טראמפ. נשיא צרפת מקרון אף הציע להתחיל למסות שירותים דיגיטליים הניתנים ע"י ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות ברחבי אירופה, מה שעשוי להיות צעד מהפכני במלחמת הסחר שעד כה התייחסה רק לסחורות המיובאות ולא לשירותים שונים. מלבד לכך, ההכרזה בגרמניה על הגעה להסכמות והקמת קואליציה ללא מפלגות קיצון מימין או משמאל עזרה להתאוששות מחירי האג"ח הממשלתיות.
ישראל
בישראל נרשמה מגמה מעורבת במדדים המובילים כאשר מדד ת"א 90 עלה בסיכום החודש ומשך גם את מדד ת"א 125 לעליות. במהלך אפריל הן בשל המגמה בשווקים העולמיים אם כי אלו היו מתונות יחסית לעולם. הגירעון ירד במרץ לרמה של 5.2% מהתוצר אך עיקר הירידה עדיין נובע מכך שהוצאות הממשלה נותרו מוגבלות בתחילת השנה בשל היעדר התקציב. סקר מגמות בעסקים הצביע על כך שמצבן של החברות אומנם חיובי, אך נרשמה הרעה ביחס לחודש הקודם. גם מדד אמון הצרכנים הציג ירידה של 0.3% כתוצאה מעלייה בכמות המשיבים שמעריכים שמצבם הכלכלי יורע בשנה הקרובה. מדד המחירים לצרכן הפתיע כלפי מעלה ועלה ב-0.5% (לעומת צפי ל-0.3%) אך האינפלציה השנתית ירדה ל-3.3%. בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי על 4.5% ועדכן את תחזית הצמיחה כלפי מטה ל-3.5% ב-2025 ול-4% ב-2026. בנוסף, בבנק עדכנו את תחזית הריבית לכך שזו צפויה לרדת ב-0.5% במצטבר בשנה הקרובה. סוכנויות הדירוג פיץ' ומודיס הותירו את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי (A ו-Baa1 בהתאמה) עם תחזית שלילית, כאשר הן ציינו כי העלייה ביחס החוב-תוצר וחוסר היציבות הפוליטיים הם עדיין האתגרים העיקריים.
השפעה על תיק ההשקעות
חודש אפריל נפתח במפולת בשווקים לאחר "יום השחרור" וליומיים של קריסה בשוקי המניות העולמיים. מדדי המניות בארה"ב רשמו את היומיים הגרועים ביותר מאז משבר הקורונה, וגרועים בקנה מידה היסטורי של משבר הסאב-פריים והתפוצצות בועת הדוט-קום. גם מדדי המניות ברחבי העולם רשמו ירידות חדות. בריחת המשקיעים לערוצים הבטוחים בארה"ב התרכזה באג"חים הקצרים, בעוד באג"ח ל-10 שנים נרשמה עליית תשואות. בהמשך החודש נרשמה התאוששות, אך גם היא הייתה תנודתית מהרגיל. הקפאת המכסים ל-90 יום הובילה לימי מסחר עם תשואות חיוביות, מה שמצביעה על האפשרות של התאוששות מהירה במידה ואיום המכסים יוסר ע"י הסכמים סחר חדשים. עם זאת בסיום החודש מדדי המניות בארה"ב עדיין נמצאים בטריטוריה של תיקון לאחר שאיבדו מעל ל-10% מהשיאים של פברואר. גם בהסתכלות קדימה לחודשים הקרובים נדמה שההתפתחויות סביב מלחמת הסחר הן אלו שיניעו את השווקים. ככל שטראמפ יצליח להגיע להסכמות מול סין והאיחוד האירופי כך הפוטנציאל לחזרה למגמת עליות בשווקים יגדל.