החודש האחרון לווה בלא מעט אירועים משמעותיים בגזרה הגיאופוליטית בארץ ובעולם, אירועים שהשפיעו מן הסתם על השווקים הפיננסיים. ההסכם לסיום המלחמה בעזה והחזרת החטופים העלה את מפלס האופטימיות של המשקיעים בישראל ודחף לעליות חדות הן בשוקי המניות והן בשוקי האג"ח. בארה"ב, הנשיא טראמפ ניסה לשמור את הלהבות של מלחמת הסחר עם סין נמוכות באופן יחסי לקראת חידוש המו"מ בין המעצמות בנובמבר. מנגד, חוסר ההסכמה בין הרפובליקנים לדמוקרטים על תקציב 2026 הביא להשבתת הממשל הפדראלי מתחילת אוקטובר ועד נכון לכתיבת שורות אלו.
התפתחויות בעולם
השבתת הממשל בארה"ב נמשכת, נכון לכתיבת שורות אלו, כבר 20 ימים כאשר הרפובליקנים והדמוקרטים לא מצליחים להסכים על התקציב של 2026. הניסיון מלמד שלהשבתות הממשל בארה"ב אין השפעה כלכלית של ממש וזו בעיקר תלויה במשך הזמן שהממשל מושבת. אפילו בהשבתה של 2018 שנמשכה 35 ימים (הארוכה אי פעם), הירידה המיידית בצריכה הפרטית "תוקנה" לאחר שלושה חודשים וזאת למרות ש-800 אלף עובדים פדראליים לא קיבלו משכורת יותר מחודש. לכן, גם אם ההשבתה הנוכחית תמשך עוד תקופה מסוימת, סביר להניח שבנתוני הרבעון הרביעי כמעט ולא תורגש ההשפעה שלה. בגזרת מלחמת הסחר, לאחר שסין איימה על מגבלות בייצוא המתכות הנדירות (מתכות שמהוות חומר גלם משמעותי בכל מוצר אלקטרוני כמעט ולסין יש מונופול עולמי עליהן) טראמפ הגיב ואיים מצידו במכסים של 100% נוספים על יבוא מסין ומגבלות על יצוא שירותי תוכנה "קריטיים". חלופת המהלומות הזו מגיעה לקראת סיום "הפסקת האש" של 90 הימים שנקבעה לפני כמעט שלושה חודשים כך שניתן לראות בה את תחילת המו"מ המחודש בין המעצמות. בעוד שמלחמת הסחר בין סין לארה"ב לא צפויה על ידי המומחים להחריף באופן משמעותי, אי הוודאות המחודש גרם לתנודתיות בשווקים העולמיים. עוד בארה"ב, שוק האשראי הצרכני מתחיל להראות סדקים כאשר שתי חברות ענק בתחום האשראי לרכב קרסו במהלך החודש האחרון ושני בנקים איזוריים הודיעו על מחיקות ענק לאור הפסדי אשראי שלהם. גם אם הבעיות בשוק האשראי הצרכני אינן מהוות סיכון למשבר אשראי מערכתי, החשש הוא שהן צפויות להימשך ולהכביד על הצמיחה שכן משקי הבית בארה"ב מתקשים לעמוד בהחזרים החודשיים שלהם. באופן דומה, ככל שהבנקים האזוריים וגופי האשראי החיצוניים בשוק הלא סחיר יחליטו להדק את היצע האשראי כך גם סביר להניח שנראה את הסקטור העסקי נאלץ להאט ואת שוק העבודה מגיב בהתאם.
ישראל
ההסכמה על סיום המלחמה והחזרת החטופים הביא לפרץ של אופטימיות בשווקים בישראל. אופטימיות זו מתבססת לא רק על הסנטימנט החיובי ומצב הרוח של הציבור אלא גם על צפי לשיפור משמעותי בכלכלה הישראלית בטווח הקצר והארוך. עוד לפני ההסכם, בנק ישראל הותיר את הריבית ברמתה אך גם אותת כי הסיבה העיקרית לכך היא אי הודאות הנובעת מהמלחמה. כאשר אי ודאות זו הוסרה, הציפיות להפחתת ריבית כבר בהחלטה הקרובה של בנק ישראל (ב-24 בנובמבר) עלו באופן משמעותי. בנוסף, מדד המחירים לצרכן של חודש ספטמבר הפתיע מאוד כלפי מטה כאשר ירד ב-0.6% והביא את האינפלציה לרדת לרמה של 2.5%. גם מחירי הדירות המשיכו לרדת, זה חודש שישי ברציפות, מה שמלמד שהקיפאון בשוק הנדל"ן הנובע גם מהירידה בביקוש שלאחר המגבלות שבנק ישראל שם על עסקאות הממונפות בשוק אבל גם מגידול בהיצע הדירות, נמשך. שינוי זה בסביבת האינפלציה מקל עוד יותר על בנק ישראל. כתוצאה מכך, הציפיות להפחתת הריבית גם מעבר להחלטה הקרובה הלכו וגדלו בשבוע האחרון. בטווח הארוך יותר, המשקיעים בישראל מצפים לראות את הכלכלה מתחזקת לאור הירידה בפרמיית הסיכון של ישראל והרחבה אפשרית של הסכמי אברהם, מה שעשוי להביא לגידול בהשקעות הזרות במשק ובביקוש לתוצרת ישראלית בכל העולם. תהליך כזה ביחד עם חזרת המשק ל"נורמליות" גרמו כאמור לעליות חדות בשוק המקומי, הן ברכיב המניות והן ברכיב האג"ח.
השפעה על תיק ההשקעות
השווקים בישראל רשמו כאמור חודש של תשואות גבוהות מאוד על רקע סיום המלחמה. מדדי המניות עלו בחדות ורק הגדילו את הפער בינם לבין מדדים אחרים בעולם מתחילת השנה. בנוסף, גם שוק האג"ח רשם עליות חדות, הן באפיק האג"ח הממשלתיות והן באפיק האג"ח הקונצרניות. בעולם, המדדים בארה"ב נותרו פחות או יותר ללא שינוי בחודש האחרון על רקע הפחתת הריבית של הפד מצד אחד ועליה במפלס אי הודאות סביב מלחמת הסחר ושוק האשראי מצד שני. באירופה, השווקים רשמו עליות כאשר בצרפת שמנסה להתאושש מהתפטרות ראש הממשלה בחודש שעבר נרשמו עליות נאות.