חודש אוגוסט הציג מגמת צמיחה בשווקים הבינלאומיים לעומת עצירת הראלי בבורסה המקומית. הנתונים בנוגע לשוק העבודה האמריקאי הגבירו את הציפיות להפחתת ריבית קרובה של הפד למרות שעדיין ניכרים בארה"ב לחצים אינפלציוניים. פגישות טראמפ עם פוטין, זלנסקי ומנהיגי אירופה הגבירה את הציפיות לסיום המלחמה בין רוסיה ואוקראינה. לעומת זאת בישראל ההכנות להגברת הלחימה הביאו להגברת החששות, וגם הנתונים הכלכליים שיצאו מצביעים על כך שהמשק מתקשה להתאושש כל עוד המלחמה נמשכת.
התפתחויות בעולם
החודש החל עם החלטת הפד להשאיר את הריבית לא שינוי, אך דו"ח התעסוקה שפורסם יומיים אחר כך גרר אחריו הערכות מחדש בנוגע להמשך התנהלות הפד. תוספת המשרות ביולי הייתה נמוכה מהצפוי ועמדה על 73 אלף משרות. יתרה מכך, עדכון הנתונים לאחור של החודשיים האחרונים גרע לא פחות מ-258 אלף משרות, אחד העדכונים החדים של השנים האחרונות. עיקר המשרות נוספו שוב בסקטור הבריאות והרווחה שאינו מתואם עם רמת הפעילות הכלכלית, בעוד סקטור התעשייה איבד 21 אלף משרות. שיעור האבטלה עלה ל-4.2% בעוד ששיעור ההשתתפות ירד ב-0.1% ל-62.2%. נתונים אלו מצביעים על עצירה חדה בשוק העבודה הקפיצו את הסבירות להפחתת ריבית בספטמבר למעל 90%. עם זאת הלחצים האינפלציוניים לא נעלמו והם צפויים להקשות על ההחלטה של הפד. השינוי השנתי בשכר עלה חזרה ל-3.9% מ-3.7% וסעיפי המחירים לפי סקרי ISM בענפי התעשייה והשירותים עדיין הרבה מעל ל-50 נק' (64.8 ו-69.9 בהתאמה). האינפלציה לפי מדד המחירים לצרכן אומנם ירדה ל-2.7% אך אינפלציית הליבה עלתה ל-3.1%. בנוסף לכל זה, ההשפעה של המכסים על האינפלציה עדיין מוגבלת כאשר סעיפי הליבה של המוצרים (ללא מזון ואנרגיה) עלו ב-0.2% בלבד, לעומת אינפלציית השירותים שעלתה ב-0.4%. בהתאם, אי הוודאות האינפלציונית לעתיד עדייו גבוהה.
בתחום הגיאו-פוליטי אוגוסט היה בסימן התמתנות. בתחילת החודש נכנסו לתוקף המכסים הבינלאומיים שטראמפ הטיל במסגרת מלחמת הסחר, ללא הפתעות נוספות של הרגע האחרון. בנוסף הוארכה הפסקת האש מול סין ב-90 ימים נוספים. בגזרת מלחמת רוסיה-אוקראינה טראמפ נפגש עם פוטין באלסקה לאחר מכן עם זלנסקי ומנהיגי אירופה בבית הלבן. בעוד שלא ברור על מה בדיוק דנו כלל המנהיגים והאם הגיעו להסכמות שעשויים להביא לסיום את המלחמה באירופה, האווירה החיובית והשלמת השיחות במלואן שלחו מסר חיובי. הציפיות עם בחירתו של טראמפ היו לסיום מהיר של המלחמה מה שיתן דחיפה חזקה לכלכלה האירופית, דבר שעד כה לא קרה. קצב הצמיחה בגוש האירו רשם האטה וירד ל-0.2% לעומת 0.5% ברבעון הראשון. ב-ECB השאירו את הריבית ללא שינוי ברמה של 2%, לראשונה מאז תחילת הפחתות הריבית ביוני 2024. בשוק מעריכים כי צפויה עוד הפחתת ריבית אחד עד סוף השנה.
ישראל
קריסת המשא ומתן לשחרור חטופים וסיום המלחמה עצרה לפחות באופן זמני את מגמת העליות בשווקים בישראל. התוכניות לשלב נוסף של לחימה הביאו לימים של ירידות בבורסה ולהיחלשות השקל, אך שני אלו חזרו למגמת עלייה עם הפרסומים על אפשרות נוספת לעסקה. בנוסף, לאור התארכות הלחימה והמערכה מול איראן, אושר ע"י הממשלה תקציב נוסף לשנת 2025 שכולל הגדלת הוצאות בכ-30.8 מיליארד ₪ והגדלת יעד הגירעון ל-5.2% (מ-4.9%). בינתיים הגירעון הממשלתי ירד ל-4.8% בעיקר בזכות גידול של 16.6% בהכנסות, בעיקר ממיסים ישירים (מיסי הכנסה, רווחי הון ומיסי חברות). הנתונים הכלכליים שיצאו החודש מציירים תמונה של משק שמתקשה להתאושש. מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.4% והוריד את האינפלציה לרמה של 3.1%, עדיין גבוה יותר מטווח היעד של בנק ישראל (1%-3%). התוצר במשק התכווץ ברבעון השני של השנה בקצב של 3.5% (במונחים שנתיים), אך זה לאחר צמיחה גדולה מהמצופה ברבעון הראשון (3.1%) ובסך הכל מתאים לרבעון שבו עצימות הלחימה עלתה שוב. הדבר תואם גם את המדד המשולב של בנק ישראל שירד במהלך הרבעון ב-0.94 נק' בעיקר בעקבות הפגיעה ביבוא, ביצוא וברכישות בכרטיסי אשראי.
השפעה על תיק ההשקעות
חודש אוגוסט היה חיובי בשווקים הבינלאומיים בעקבות הרגיעה הגיאו-פוליטית ורמת הוודאות שעלתה לאור כניסת המכסים לתוקף ללא הפתעות נוספות. מדדי המניות האמריקאים עלו לשיאים חדשים והם מצמצמים את פערי התשואות שנפתחו בינם לבין יתר השווקים מתחילת השנה. גם השווקים באירופה רשמו חודש חיובי לאור הסנטימנט החיובי סביב הסיכוי לסיום המלחמה בין רוסיה ואוקראינה. מדד ניקיי היפני עלה בחדות כשהוא נהנה מהסכם סחר שהביא להקלה במכסים, במיוחד על תעשיית הרכב היפנית. בישראל נרשמה מגמה הפוכה כשהראלי בבורסה נעצר והחששות מהתעצמות נוספת של הלחימה התגברו. המדדים המובילים בארץ ירדו או נשארו ללא שינוי, אך הם עדיין נהנים מתשואה עודפת משמעותית מאז תחילת השנה.