עם כל הכבוד להפתעת האינפלציה בארה"ב, שזינקה באוקטובר לקצב שיא של 30 שנה – 6.2% , או לזאת בישראל שהפתיעה אולי יותר בכך שהתמתנה פתאום ל 2.3%- , ועם כל הכבוד לעליות המדהימות במדדי המניות כשבתל אביב הוסיפו מתחילת השנה 27% ! או להשתוללות במחירי ההובלה הימית, שהחלו בחודש האחרון להירגע, ההפתעה הבאמתגדולה היתה הפריצה של השקל את סביבת הרמות שלו מהשנים האחרונות, עם ריצהפראית שנעצרה לעת עתה רגע לפני קידומת 2. ההתחזקות לא תסתיים רק ככותרתבעיתון אלא תהיה בעלת השלכות כלכליות משמעותיות שהשפעותיהן על כל אחד ואחת מאיתנו, כצרכנים, משקיעים ועובדים מורגשת ועוד תורגשנה.
למעשה כבר במדד המחירים לצרכן האחרון שכאמור התמתן ראינו איך מחירי הטיסותלישראל נופלים במונחים שקליים ב 14%- , איך מחירי ההלבשה וההנעלה ממשיכים לרדתבשינוי שנתי , איך מחירי האנרגיה, מדלק ועד חשמל עולים בשיעור מתון מזה שמתרחש (בשינוי שנתי) בעולם. האינפלציה בישראל נמוכה לא רק ביחס לעולם אלא גם ביחס לקצב עליית השכרהמקומי, כלומר למרות ההתייקרויות הרבות העליה בשכר הממוצע היתה מהירה יותרואיפשרה לישראלים לקנות יותר ואכן קנינו יותר! דו"חות הקמעונאים לרבעון השלישי
שפורסמו בחודש האחרון תארו המשך חגיגה צרכנית, בתי המלון הראו תפוסה גבוההבמקביל למחירי שיא שגבוהים בכ 20%- בהשוואה לרמתם באוקטובר 2019 , טרום הקורונה, והכנסות המדינה ממיסים מזנקות ומקטינות במהירות את הגרעון הממשלתי. העוצמההכלכלית החלה בחברות יצוא הטכנולוגיה אבל חילחלה לכל המשק, מה שהשתקף בין היתר במניות סקטור הפיננסים ובבורסה המקומית בכלל, שבלטה לטובה אף שבהשוואהעולמית היא "עניה" בחברות טכנולוגיה אשר הובילו את העליות בעולם. ההתרחבותהריאלית של כלכלת ישראל משתקפת גם בתחזיות הצמיחה, כשבנק ישראל עדכן , לאחרונה את תחזית הצמיחה ב 2021- ל 7%- . בארה"ב להשוואה עליית השכר מהירה – 4.2% על רקע שוק העבודה המתהדק וירידת שיעור האבטלה שם ל 4.6%- , אך כאמור המחיריםשם מזנקים בקצב מהיר יותר של 6.2% , פער שאיננו בר קיימא. ואכן סקרים בארה"במלמדים על פאסימיות של משקי הבית לגבי יכולת הרחבת הצריכה הפרטית לאור עליותהמחירים, פאסימיות שמתבטאת גם בירידת התמיכה הציבורית בממשל ביידן. ירידתהתמיכה בממשל ביידן הגיעה למצב בו הנשיא נאלץ להודות ולהכיר בפומבי בכך שהציבור נפגע ולהתחייב שקירור המחירים עלה לראש סדרי העדיפויות הלאומי.
ועדיין, רבים ממשיכים להאשים כי מדיניות התמריצים וכעת אישור תכנית תשתיותבהיקף של מעל טריליון דולר מובילים לזינוק בביקוש לסחורות, אנרגיה, ציוד, כח אדםועוד, שרק יחמירו עוד את לחצי המחירים. בפועל ציפיות האינפלציה הגלומות בארה"ב ל 10- שנים המשיכו לעלות בחודש החולף עד לרמה של 2.7% , הגבוהה ביותר מאז 2005.
עליית האינפלציה, ציפיות האינפלציה ותחילת הנסיגה של הבנק הפדרלי החודשמרכישות אג"ח המשיכו לעורר ציפיות להעלאות ריבית קרבות ולאחרונה ראינו יותרויותר בנקים מרכזיים לא רק מדברים אלא גם מבצעים אותן ובחלקם אף מעבר לתחזיות השוק. בלטה במיוחד פולין, שם הבנק המרכזי הפתיע עם העלאת ריבית מרמה של 0.5% ל 1.25%- , כשהצפי היה להעלאה מתונה יותר ל 0.75%- . ההעלאה המפתיעה הזאת יחד עם העלאות ריבית במדינות נוספות, בעיקר אגב במזרח אירופה, משכו אחריהן ציפיותלהעלאות ריבית בעוד מדינות, בניהן גם בישראל. אלא שבתוך מספר ימים, ובמיוחדלאחר פרסום האינפלציה הנמוכה כאמור לחודש אוקטובר, הציפיות הללו החלו לסגתוכעת מגלמות העלאת ריבית ראשונה רק בסביבות סוף 2022 / תחילת 2023 , בזמן שבארה"ב הן צפויות התחיל כבר באמצע 2022
סביר להעריך שבנק ישראל באמת ימתין זמן רב יותר כשבשונה מרוב הבנקים המרכזייםבעולם הוא מתמודד עם אינפלציה מדודה יותר ובמקביל הוא מודאג מההשפעותהשליליות שעשויות להיות לשקל המתחזק. נראה שדעת הקהל על הנגיד נהייתה שליליתבעקבות הזינוק בשקל אבל להגנתו אציין שהוא אומנם גוף עצמאי אך הוא עדיין מחוייבליעדים שהוצבו לו כשבראשם יציבות מחירים, מה שמקשה ויקשה עליו לפעולבאגרסיביות נגד התחזקות השקל שמקררת את המחירים. מעניין לראות שהנגיד מתקשה אפילו להצדיק תכנית רכישות מט"ח אגרסיבית, כפי שהשיק בינואר השנה בהיקף של 30 מיליארד דולר, כשבזמנו הוא יכול היה להצדיק אותה ע"י האבטלה הגבוהה שהגיעהכזכור לרמה דו ספרתית. בנק ישראל אומנם ממשיך לרכוש מט"ח אך בהיקפים מדודים, סוג של "שטח אפור" בין מחויבותו ליעד האינפלציה לבין אחריותו לכך שהתחזקות השקלהחריגה לא תגרום לנזקים ארוכי טווח. לסיכום, הזינוק המפתיע של השקל משפיעוישפיע עלינו בכיוונים רבים ואין באמת יכולת לקבוע חד משמעית אם בסה"כ ההתחזקות טובה או רעה.
