כזכור, בחודש מרץ המשקיעים בעולם התעוררו לבהלה בעקבות ידיעות על משיכות כספים חריגות מפקדונות בנקאיים בארה"ב, שבתורן חשפו הפסדים כבדים של חלק מהבנקים האיזוריים שם, והציתו מה שהיה נראה כמו מעגל קסמים של "ריצה אל הבנק" שאיים למוטט את המערכת.
שיא הפאניקה הגיע כזכור עם נפילתו של ענק ההשקעות השוויצרי – קרדיט סוויס. ההתדרדרות המהירה הובילה להתמוטטות בציפיות הריבית וגם לחץ על הרגולטורים השונים להרגעת המצב ואכן תוך זמן קצר אלה הכריזו על ביטחונות מלאים לפקדונות, ותיאום מכירתו של קרדיט-סוויס למתחרהו – UBS.
הנתונים הכלכליים שהגיעו במהלך אפריל כבר הראו שצעדי הסיוע היו אפקטיביים מספיק, כשהיקף הפקדונות בבנקים הבעייתיים חזרו לעלות. התברר גם, מהדו"חות שפרסמו הבנקים הגדולים לרבעון הראשון, שחלקם אפילו נהנה מהבלגאן בבנקים האיזוריים הקטנים, כיוון שהלקוחות שלהם עברו אליהם. באופן כללי רוב דו"חות החברות שפורסמו באפריל לגבי הרבעון הראשון היו טובים מהערכות האנליסטים המוקדמות, ובשיעור הפתעות חיובי משמעותי שהגיע גם ל-90%, גבוה ממוצע ההפתעות ברבעונים הקודמים (רק אציין שעונת הדו"חות עדיין בעיצומה והסטטיסטיקה עשויה עוד להישתנות).
למרות ההירגעות ממשבר הבנקים של מרץ, הירידה שנרשמה אז בציפיות הריבית דווקא נותרה ברובה, כלומר השוק עדיין מצפה שהעלאות הריבית בארה"ב יפסקו בקרוב ונותן למשל סבירות של כ-90% לכך שתהיה רק עוד העלאה אחת ובהיקף העלאה קטן יחסית של 0.25% בלבד, בהחלטה הבאה ב-3 במאי. בנוסף, השוק ממשיך לתמחר שבמחצית השניה של השנה הנוכחית כבר תתחלנה הפחתות הריבית. הציפיות לריבית הצליחו כנראה להישאר נמוכות גם בגלל נתונים על האטת האינפלציה בארה"ב בחודש מרץ משינוי שנתי של 6.0% ל-5.0%, נמוך מהערכות המוקדמות להאטה ל-5.1%, האטת קצב עליית המחירים ליצרן משינוי שנתי של 4.9% ל-2.7% ועוד. באותו אופן, עד להחלטת הריבית עצמה ב-3 במאי יש עוד זמן ויכולים באותה מידה להיות הפתעות נוספות. למשל, בימים האחרונים פורסם דו"ח שלוחות הבנק הפדרלי בארה"ב לגבי הפעילות בתחומן ("ספר הבז'") וזה תיאר האטה בולטת בפעילות ברוב המחוזות. בין הנתונים שעוד מתוכננים להתפרסם עד להחלטת הריבית ב-3 במאי יבלטו למשל נתוני התוצר בארה"ב לרבעון הראשון (צפי שיעמדו על 2.0%), מדד מחירי הצריכה (PCE) שחשוב מאד לפד ועוד. באירופה האינפלציה המשיכה גם כן להתקרר, אך נמצאת ברמה גבוהה יותר (6.9%) וללא הצלחה להפתיע כלפי מטה. כפועל יוצא יו"ר הבנק האירופאי, לגארד, המשיכה להדגיש החודש את הלחץ להעלאות ריבית, מדיניות שעשויה שאם ארה"ב תיכנס למיתון ותתחיל להוריד ריבית, אירופה לא באמת תמשיך עם מתווה העלאות שלה, ולכן מעריכים שהמגמות הנוכחיות של היורו ושל ביצועי היתר של השווקים באירופה עשויים להתהפך במהירות. השילוב של ההתקררות איומי משבר הבנקים בארה"ב, יחד עם המשך התקררות האינפלציה, ירידת סביבת הריבית והעליות בשווקים, הצליחו כנראה להוריד לחץ מהמשקיעים, כך משתקף במדד הפחד (ה-VIX) שירד במהלך אפריל לרמות של 17 נק', שפל שנראה לאחרונה רק בתחילת 2022, אז שוק המניות בארה"ב היה סביב רמות השיא שלו. התופעה העולמית של הירגעות המשקיעים בחודש אפריל פסחה על ישראל, שהמשיכה לרשום ירידות שערים חריגות, על רקע המשך יציאת כספים מני"ע ישראלים, תופעה שהסבירה כנראה לפחות חלק מהיחלשות השקל. אומנם הממשלה הודיעה בשלב מסויים על הפסקת ההתקדמות בחקיקה, אך המתנגדים בחרו להמשיך בצעדי ההתנגדות עד להכרזה על ביטולה המוחלט. הדאגה המקומית השתקפה גם בירידה בולטת בסקר אמון הצרכנים שפרסמה החודש הלמ"ס, שהראה ירידה דרמטית בהערכות משקי הבית לשינוי המצב הכלכלי במדינה, ובהודעה של סוכנות הדירוג מודיס' כי היא מפחיתה את תחזית דירוג החוב של ישראל מרמה של A1 חיובי ל-A1 יציב.
ביצועי החסר המשמעותיים של השוק המקומי המליכו מלכים חדשים בקרב מנהלי הכספים בשוק ההון, כשבלטו לטובה מנהלי הכספים שמידת החשיפה שלהם לשווקים הגלובאליים היתה גבוהה מהאחרים ובמיוחד בלטו כמובן לטובה מסלולי חו"ל הטהורים.
ביצעי החסר הנמשכים בשוק המקומי מדגישים שוב את החשיבות של פיזור השקעות, גם גיאוגרפית. השקט שיש כיום בשוקי המניות בחו"ל עשוי להימשך אך עשוי גם להתברר בדיעבד שהיה השקט שלפני הסערה.
