fbpx

לאחר שמדד המחירים לצרכן בישראל הפתיע בחודש מאי כלפי מטה, כשעלה רק ב-0.2% אל מול ציפיות השוק לעליה של 0.6%, הוא עובר לטיפול לידיים של בנק ישראל. למרות שהוא נמוך בשינוי שנתי הוא עדיין גבוה מאד (4.6%) ובטח ביחס ליעד האינפלציה של בנק ישראל, שהגבול העליון שלו עומד על 3.0%. לפי אמות המידה הללו העלאות הריבית צריכות להימשך. אלא שצלילה להרכב המדד נותנת מספר סיבות משמעותיות לכך שניתן לעצור את העלאות, מה שמתווסף לסיבות נוספות, ולכן סביר שבהחלטה הקרובה, ב-10 ביולי, לא תתבצע בישראל העלאת ריבית נוספת (זאת כמובן בתנאי שעד אז לא יתפרסמו נתונים דרמטיים בכיוון ההפוך).

 

האינפלציה הגבוהה שנה לאחור כוללת בתוכה כמובן גם חודשים רחוקים עם אינפלציה חריגה, שאולי כבר כיום לא מתמידה. בניסיון להבין זאת הלמ"ס מפרסמת יחד עם מדד המחירים הקלאסי גם נתון של קצב העליה השנתי שלו בשלושת החודשים האחרונים (מנוכה עונתיות, כמו למשל חגים). כך שאם בינואר למשל קצב האינפלציה השנתי עוד עמד על כמעט 5%, בחודשים האחרונים הוא כבר האט לסביבה של 4% ובפרסום מדד מאי הוא נפל סוף סוף לסביבה המיוחלת של 3% (3.2%).

פן נוסף במדד שיוכל להרגיע את בנק ישראל הוא סעיף הדיור (שווה שכירות). זהו כידוע הסעיף הגדול ביותר במדד, ומהווה יותר מרבע ממנו. במדד האחרון הסתבר שהוא ממשיך להאיץ לשינוי שנתי של 7.5% (הגבוה ביותר מאז 2009). אלא כיום סעיף הדיור משקר, כשאת עיקר העליות שהוא מראה חווים רק שוכרים שבשנה שעברה, בעת השתוללות מחירי השכירות בשוק, לא עדכנו להם את שכר הדירה. כלומר הסעיף משקף עליות מחירים היסטוריות, ששיטת הצגת הקצב בשלושת החודשים האחרונים לא פותרת. כדי להתמודד עם ההטייה שיוצר כיום סעיף הדיור התחיל הבנק הפדרלי בארה"ב עוד בנובמבר לבחון את מדד הליבה הקלאסי גם בניכוי סעיף הדיור, מה שקיבל את הכינוי "אינפלציית סופר ליבה".

 

אצלנו בישראל בניכוי סעיף הדיור לבדו האינפלציה האטה בחודש מאי לשינוי שנתי של 3.7% (מרמת שיא של 5.3%), מדובר גם על מגמת התקררות חשובה וגם על רמה נמוכה משמעותית מכותרת האינפלציה (שעומדת כזכור על 4.6%). תוסיפו לכך שציפיות האינפלציה קדימה לשנה בישראל נעות כבר תקופה סביב 3% ולטווחים הארוכים יותר אפילו פחות מכך, ונראה שהאינפלציה לגמרי נותנת לבנק ישראל הצדקה להמתנה.


תמיכה נוספת בעצירת העלאות הריבית בנק ישראל קיבל מהבנק הפדרלי בארה"ב שלראשונה במחזור העלאות הריבית הנוכחי כבר נמנע בחודש יוני מהעלאה. אומנם השוק מתמחר שבהחלטה הבאה הוא יחזור לעלות, אך רק לעוד העלאה אחת אחרונה (5.50%).

זה ישמע אולי קצת קונספרטיבי, אבל אני חושב שגם לכך שנגיד בנק ישראל, ירון אמיר, יפרוש כנראה מתפקידו באוקטובר עשויה להיות השפעה על הרצון שלו להימנע מצעדים כואבים מדי, שכבר מביאים עליו ביקורת ציבורית רחבה. התנאים הללו מגיעים לקרקע חרושה, כשבנק ישראל כבר אמר החודש בעצמו (בפרסום דיוני החלטת הריבית) כי הריבית כבר נמצאת להערכתו בסביבה מרסנת, או במילים אחרות צריך לתת לה זמן לבצע את "העבודה" (לקרר את האינפלציה). בהקשר הזה אגב מעניינת התבטאות של אחד מחברי הפד ה"ניציים" החודש, וולר, שטען שהעיכוב ההיסטורי בין המדיניות המוניטרית לבין השפעתה על הכלכלה הריאלית כבר לא חזק, התרופף, מה שלשיטתו איננו מצדיק הפסקה בהעלאות.

מול אותם הסברים חזקים התומכים באי המשך העלאות הריבית, עומדת הפעילות הכלכלית בישראל שלמרות כל האיומים, כולל סאגת המהפכה המשפטית, ממשיכה להפגין עוצמה יחסית (גם אם מאטה). החודש למשל בלט לטובה פרסום אומדן הצמיחה לרבעון הראשון שעודכן כלפי מעלה לקצב של 3.1%. זה מספר די חזק בהתחשב בכך שחלק גדול מרכישות הרכבים של הרבעון הראשון הוקדמו לרבעון הרביעי (בשל ניסיון להתחמק מהעלאות המיסים בענף) ואפילו ביחס לאיזורים כלכלים אחרים בעולם (גוש האירו למשל התכווץ ברבעון הראשון ב-0.1%, מה שהכניס אותו להגדרה הטכנית של מיתון).

 

לחץ נוסף להמשך העלאות מגיע מהמשך היחלשות השקל, שלהערכת בנק ישראל אף התנתק מהשווי ההוגן שלו, ולעובדה שאפילו באירופה המאטה העלאות הריבית נמשכות.
סוגיה נוספת שסביר שתגיע בקרוב לשולחנם של הבנקים המרכזיים היא הפער הדרמטי שנפתח בשוק ההון בין מעט ענקיות שקשורות למהפיכת ה-AI ומולן רבות שלא. כלומר מדד ה-S&P500 השלים החודש עליות של מעל 20% מנקודת השפל, מה שהכניס אותו להגדרה הטכנית של "שוק שורי" מפואר, אך רוב החברות לא באמת עלו ב- 20%. הפיצול הזה בשווקים עשוי ללמד גם על פיצול בכלכלה הריאלית, וכך לאתגר עוד יותר את קביעת המדיניות. כלומר, הם יצטרכו לבחור עם מי ללכת, עם אלה ששועטים קדימה? אם אלה שבקיפאון? או בכלל להמשיך להסתכל על הממוצע שאין איש שבאמת הולך בו. היחלשות השקל האמורה מסבכת גם היא את המדיניות, שכן היא מושפעת לא רק מהכלכלה הריאלית אלא כנראה גם מכסף חם שיוצא מהמדינה על רקע הרפורמה המשפטית, שחזרה החודש לתמונה, ולכסף חם כידוע יש נטיה לזוז במהירות לכיוונים שונים.
לסיכום, ככל שהמצב נראה כיום סביר להניח שבנק ישראל יתלה על הסיבות שתומכות בעצירת העלאות הריבית כבר בהחלטה הקרובה, מה שככל שיקרה עשוי להיות גורם חיובי לשוק ההון המקומי.

בברכה,

צוות המתכננים של קרני פמילי אופיס

הנתונים המפורטים לעיל אינם מתיימרים להוות ניתוח שלם ומלא או מפורט של הנושאים בתחום המדובר, לכלול את כלהמידע הנדרש לצורך ביצוע השקעה וניתנים כמידע כללי בלבד. אין לראות באמור ובנתונים המלצה, הצעה או ייעוץלרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסים או של המוצרים הפנסיונים המתוארים במסמך. הנתונים המפורטים נתנו בהתבסס על מידע הידוע והמפורסם לציבור. למשקיעים שונים עשויות להיות מטרות שונות, לפיכך, על כל משקיע וכל מי שמעיין באמור להתאים את השקעותיו למטרותיו ולצרכיו האישיים ומומלץ לקחת לשם כךייעוץ מקצועי אשר יתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של המשקיע. חברת קרני פמילי אופיס לא יישאו בכל אחריות לכל נזק ו/או הפסד שייגרם משימוש במידע המפורט לעיל.
דילוג לתוכן