העליות בשוקי המניות בוול-סטריט נבלמו בתחילת אוגוסט והיה נראה שהרצף החיובי שהחל ביוני הגיע לצומת דרכים. עצירת העליות הגיעה על רקע נתוני מאקרו מעורבים, כשבארה"ב למשל בלטו לחיוב נתוני התעסוקה לחודש יולי, אשר הפתיעו מאד בהיקף המשרות החדשות, אך מצד שני פורסמו גם דיווחים ל רוב שלוחות הפד על התכווצות הפעילות הכלכלית בתחומן יחד עם נתון מכירות קמעונאיות שתיאר קיפאון בחודש יולי. אך באמצע אוגוסט המשקיעים השתכנעו לחדש את המרוץ למעלה לאחר פרסום האינפלציה לחודש יולי, שהציגה התקררות מפתיעה. ההפתעה באינפלציה ולאחר מכן הפתעה דומה למטה גם במדד המחירים ליצרן איששו את מה שכלכלנים רבים העריכו בתקופה האחרונה, כי שיא האינפלציה בארה"ב מאחורינו. הערכה הזאת התבטאה בהמשך נפילה בציפיות האינפלציה הגלומות בשוק. עם זאת הבנקים המרכזיים לא מיהרו להיות שותפים להערה הזאת, במידה רבה נדמה שאחרי שנכוו ברותחין אם ציפות אינפלציה נמוכות מדי כעת הם נזהרים בצוננין. כך שהבנק הפדרלי בארה"ב עוד ממשיך להדגיש, גם בפרוטוקול ההחלטה שלו שפורסם החודש, כי אין עדיין מספיק עדויות על כך שסערת האינפלציה מתקררת וחברי הבנק לא מוכנים אפילו להתרגש מעט מנתוני הצמיחה השליליים שפורסמו כבר שני רבעונים ברצף, ולא לאינדיקציות שגם ברבעון השלישי הצמיחה תהיה חלשה יחסית – 1.6% (לפי מודל שלוחת הפד באטלנטה). הטענה של הבנקאים המרכזיים היא שנתוני התעסוקה החזקים, שכללו בין היתר המשך ירידת שיעור האבטלה ל-3.3%, לא מתאימים למשק במיתון. הגישה ה"ניצית" של הפד מביאה את המשקיעים להעריך שהוא ימשיך בהעלאות ריבית אגרסיביות, הנחה שבתחילת השנה היתה כזכור מפילה את שוקי המניות, אך כיום הם מוכנים להיות סלחנים יותר. נראה שמה שהשתנה זאת הערכה שחלון העלאות קצר וזה רק עניין של זמן עד שחברי הפד יראו את מה שהמשקיעים כבר רואים, האטת האינפלציה, ויהיו מוכנים לחזור ולהפחית את הריבית. למעשה כבר בפרוטוקול ההחלטה שפורסם החודש נוספה הערה על כך שחברי הפד רואים סיכון ש"הועדה תהדק את המדיניות יותר מהנדרש כדי להחזיר את יציבות המחירים." כלומר, האקדח לסיום העלאות הריבית הונח ומחכה למערכה הרביעית כדי לירות. כבר כעת השוק מתמחר שבהחלטת הריבית הקרובה, בסוף ספטמבר, הפד עשוי בסבירות גבוהה להתחיל להאט את קצב העלאות הריבית למדרגות של 0.50% (לעומת 0.75% בכ"א משתי ההחלטות הקודמות).
בנוסף, המשקיעים העלו החודש את ההימור על כך שהפחתות הריבית שיגיעו בתום ההעלאות יהיו משמעותיות יותר, כשהשיא הגיע החודש כשהריבית ל-10 שנים על אג"ח אמריקאיות נסחרה בכמעט 0.5% מתחת לריבית על אג"ח לשנתיים. אומנם העליה המתמשכת בריבית הקצרה מייקרת לחברות את עלויות המימון, אך כל עוד הריביות הארוכות נשארות יציבות זה נותן פתח של אויר לנשימה למימון החברות. היציבות בריביות הארוכות גם איפשרה למשקיעים להתרכז יותר בתוצאות החברות לרבעון השני, שלמרבה הפלא המשיכו להיראות טוב מהצפוי כש-75% מהחברות ב-S&P500 למשל דיווחו על רווחים גבוהים מכפי שחזו האנליסטים, גם כשהכלכלה עצמה הפתיעה כאמור בהתכווצות וגם כשהריביות קפצו. לא פלא אם כן שהמשקיעים נעשו סלחניים יותר לפד על העלאות הריבית. סלחנות דומה אני חושב שאנחנו רואים כיום גם כלפי מדיניות המט"ח של בנק ישראל. השקל המשיך באוגוסט את העליה החדה מיולי ושבר שיאים חדשים אל מול סל המטבעות של בנק ישראל, בזמן שהבנק עמד מהצד ונתן לכל זה לקרות. הבנק לא רכש מט"ח, לא ניסה למתן את העלאות הריבית ולהיפך, הפתיע שוב ושוב עם העלאות בקצה העליון של התחזיות, עד לרמה של 1.25% עם תחזית "ניצית" לרמה של 2.75% ברבעון השני של 2023. למרות הזינוק בשקל לא שמענו הפעם את היצואנים זועקים לעזרה. האם זה בגלל שהם הפכו לאחראיים, הוגנים, ומודאגים יותר מהאינפלציה הגבוהה שהתפרסמה לחודש יולי (זינוק של 1.1% לעומת צפי ל-0.6%)? אולי, אך סביר יותר שהם מרגישים לא בנוח לצעוק את זעקת הקוזאק הנגזל בזמן שנתוני התוצר לרבעון השני הראו רתיחה של היצוא מישראל בקצב של 10.3%, לעומת עליה מתונה של 3.5% בלבד ביבוא, מה שרומז שמי שאחראי לזינוק בשקל הוא בעיקר היצואנים (ולא ספקולנטים). בולטת בהקשר המט"ח חברת צים שלבדה אחראית לתזרים מזומנים שוטף של של כ-1.7 מיליארד דולר. לסיכום, למרות שהבנקים המרכזיים נחושים עדיין להתמיד בהעלאות ריבית מהירות, משקיעי המניות כבר לא מתרגשים מכך כפי שהתרגשו במחצית הראשונה של השנה. הם כבר רואים את שיא האינפלציה מאחוריהם, כשבארה"ב האינפלציה שנה לאחור נפלה מרמה של 9.1% ל-8.5% ובמגולמת להמשיך לרדת לקצב שנתי ממוצע של 2.7% בשנתיים הקרובות ובישראל האינפלציה שנה לאחור שזינקה במפתיע ל-5.2%, צפויה לרדת בשנה קדימה ל-2.6% (בתוך גבולות יעד האינפלציה). כך שגם אם הבנקים המרכזים ימשיכו בכח עם העלאות ריבית אלה בכל מקרה להערכת המשקיעים יהיו קצרות וזמניות, מה שמקל עליהם להיות כיום סלחניים.
*תשואת המדד ללא דיבידנדים במטבע המקור
