הבחירות בארה"ב שהתקיימו החודש משכו הרבה תשומת לב מהתקשורת ואף הביאו בשורה, כשהרפובליקנים לקחו את השליטה על בית הנבחרים, אך שוק ההון לא התרגש ובקושי הגיב לאירוע. אולי חוסר התגובה היא תוצאה של אותו "מהפך" שכעת יסנדל את שני הצדדים מביצוע מהלכים משמעותיים. בינתיים עיקר תשומת לב של המשקיעים המשיכה להיות לנושא מתווה הריבית העתידית, לאחר שהבנק הפדרלי ביצע החודש העלאה אגרסיבית נוספת ל-4.0%.
כל חדשה או אינדיקציה שעשויה להשפיע על עתיד הריביות טלטלה את השוק. האירוע הבולט ביותר בהקשר הזה היה ככל הנראה פרסום נתון האינפלציה בארה"ב לחודש אוקטובר, שתיאר התקררות שלה לשינוי שנתי של 7.7%, פחות מהצפי ל-7.9%. על פניו מדובר בהפתעה מינורית, אלא שעצם ההפתעה יחד עם התפיסה כי זאת מאששת את הערכות ששיא האינפלציה בארה"ב אכן מאחורינו, הובילו את שוק המניות לאחד הימים הטובים שלו מזה זמן רב. מדד הנאסד"ק בלט עם קפיצה יומית של 7.4%! המשקיעים העריכו שההתפתחות המעודדת באינפלציה תאפשר לפד להתחיל להאט כבר בהחלטה הבאה שלו, ב-14 בדצמבר, את קצב העלאות הריבית מ-0.75% ל-0.50%, במה שעשוי אפילו לסמן את תחילת סוף העלאות שחנקו את השוק. אך ככל שהחודש התקדם כך הלכה והתרחבה ההערכה שהשימחה היתה מוקדמת מדי. למרות ההתקררות האמורה והתקררות גם בציפיות האינפלציה, על רקע המשך ירידת מחיר הנפט בעולם (גם אל מתחת ל-80 דולר לחבית), חברי פד שהתבטאו המשיכו לטעון ברובם שמוקדם עדיין להכריז ניצחון על האינפלציה ולמרות שקצב העלאות הריבית כנראה יתמתן, עדיין אי אפשר אפילו לראות את סופן ולא להבטיח שהעלאות אגרסיביות של 0.75% כבר לא יתממשו יותר.
האמירות הללו חזרו לדחוף את הריביות הקצרות בארה"ב כלפי מעלה, בעוד אלה הארוכות נותר יציבות יותר. אחד הגורמים העיקריים לכך שחברי הפד לא היו שותפים לאופטימיות של המשקיעים לגבי סופן המתקרב של העלאות הריבית הוא חוסנו הנמשך והמפתיע של שוק העבודה. בלטו במיוחד החודש נתוני המשרות החדשות לחודשים ספט-אוק' שהראו גידול של מעל 120 אף ביחס לציפיות המוקדמות.
המסקנה היא שוב ששוק המניות יודע ויכול לזנק בצורה חדה מאד ברגע שהתנאים הכלכליים יתאימו לכך, ובמיוחד כששוק העבודה יתחיל להראות סימני "כניעה".
אם אני מנסה לבחור את המקום השני ב"מזיזי השוק" הגדולים של החודש הייתי בוחר בסין. סין, למרות משקלה הגדול בכלכלה העולמית, מתנהלת כבר שנים די במקביל לכלכלה העולמית וממעטת להשפיע משמעותית על השווקים במערב. בהתאם אגב גם המעקב של המשקיעים אחרי הפרסומים הכלכליים שלה די מצומצם והיא עולה לכותרות בעיקר בהקשר של המתיחות הצבאית מול טאייוואן. אלא שבתקופה האחרונה למדיניות ה-"אפס קורונה" של סין, יש מסתבר השפעה מהותית על כלכלת העולם, הן בהקשר של שיבושים בצד ההיצע, שתורמים להמשכיות האינפלציה וכיוצא בזה בהקצנת העלאות הריבית, וגם בצד הביקוש החלש יחסית ממנה, שמסביר כנראה לפחות חלק מהחולשה האמורה במחיר הנפט. במהלך נובמבר המשקיעים קיבלו יותר ויותר אינדיקציות ממנה שהיא מתכננת הסרה לפחות חלקית של חלק מהמגבלות הללו, אלא שככל שהחודש התקדם התקוות הללו נסוגו יחד עם דיווחים על התפרצות מחודשת של הנגיף במספר מחוזות במדינה. המסקנה היא אולי שבשלב מסויים כשה"גל" של הנגיף בסין יחזור להתפוגג סין אכן עשויה לצאת למהלך משמעותי של הסרת מגבלות, מהלך שיוכל לתת דחיפה כפולה לפעילות הכלכלית העולמית, הן דרך שחרור צד ההיצע והן בהגדלת הביקוש.
בינתיים דווקא אצלנו בישראל תמונת המצב נראית שונה, כשהאינפלציה עדיין בשלבים של האצה, לאחר שעלתה בחודש אוקטובר ל-5.1%, מעל לציפיות, וצפויה להמשיך להאיץ בחודשיים הקרובים, לפי הערכות של בתי ההשקעות גם אל 5.4% . בנוסף, גם הצמיחה במשק עדיין איתנה, כשהפתיעה החודש לטובה בפרסום התמ"ג לרבעון השלישי. לכן אגב נראה שנסיים את השנה מעבר לתחזית בנק ישראל מהחודש שעבר, שעמדה על 6 אחוזים. ברקע גם שוק העבודה בישראל ממשיך להיראות הדוק מאד, עם שיעור משרות פנויות גבוה ויציב, ושיעור אבטלה נמוך שנע סביב ארבעה אחוזים. עם זאת, ככל שניכנס לשנת 2023 נתוני הצמיחה של המשק צפויים להאט בחדות, האינפלציה צפויה לרדת מספר מדרגות, ועשויות להתברר כחיוביות לשוקי המניות.
לסיכום, שלושת האירועים שהוזכרו כמשפיעים הגדולים ביותר על השווקים החודש עשויים להתפוגג במהלך השנה הבאה, ככל שהמחזור הכלכלי ישנה כיוון, מה שעשוי לאפשר לשוקי ההון לצאת למהלך משמעותי של עליות. התיזמון של אותם אירועים איננו אפשרי ולכן מוטב כנראה "להחזיק חזק", לצלוח את המחזור הכלכלי כולו בשוק, כשפספוס של מספר ימי מסחר בודדים עשוי להתברר כקריטי לתשואה השנתית.
