גם החודש בנקים מרכזיים בארה"ב ובישראל המשיכו עם העלאות ריבית בגודל "ג'מבו" של 0.75%, ובהתאם שוקי המניות בעולם הגיבו בירידות. גם בהחלטת הריבית הבאה (ב-2 בנובמבר) השוק מתמחר בוודאות כמעט מלאה (98%) שהעלאות ימשכו בהיקף של 0.75%, ל-3.25%. אלא שלאחרונה הלחץ שמופעל על הפד להאט את קצב העלאות מתגבר עד כדי שהחלטת הריבית בדצמבר כבר לראשונה בעלת פוטנציאל להיות נקודת המפנה, כשהשוק מתמחר סבירות של 35% לכך שהעלאות יתמתנו אז ל-0.50%. הערכות הללו שהתגברו לקראת סוף אוקטובר תמכו בחזרת שוק המניות לעליות נאות. ככל שהערכות הללו יתגברו כך סביר שהשוק ימשיך להיתמך כלפי מעלה ולהיפך. אז מאיפה הגיעו הספקולציות הללו שדצמבר יהווה מפנה בקצב העלאות, כמה אפשר להישען עליהן ולא בעצם לא להאט את הקצב כבר בהחלטה הקרובה, בנובמבר?
הנתונים הכלכליים מבעולם משיכים ללמד על האטה והתחזיות קדימה ממשיכות "לנזול" כלפי מטה. קרן המטבע למשל הפחיתה החודש (שוב) את תחזית הצמיחה הגלובאליות שלה, הפעם מ-2.9% ל-2.7%. אך למרות כל סיפורי ואיומי ההאטה שני המשתנים החשובים ביותר בעיני הפד המשיכו לתמוך עד כה בהעלאות החדות, האינפלציה האולטרה גבוהה ושוק העבודה האולטרה הדוק. מכיוון שעד להחלטה ב-2 בנובמבר נותרו ימים בודדים אין כמעט סיכוי שמשהו בגיזרה הזאת ישתנה עד אז. אבל עד להחלטה הבאה, ב-14 בדצמבר, כבר הרבה דברים צפויים לקרות. הראשון הוא האינפלציה בארה"ב שכבר החלה להתקרר על בסיס שנתי וצפויה להמשיך להתקרר גם בחודשים הקרובים. ככל שהפד ירא את ההתקררות מתקדמת כך סביר שיקבל ביטחון להתחיל להאט את העלאות. נתון שני שצפוי להראות התקררות בולטת הוא שוק התעסוקה האמריקאי. עד כה נתוני התעסוקה נראו חסינים, אך כלכלנים רבים מעריכים שדו"ח המשרות של אוקטובר (שיפורסם בנובמבר) כבר יראה היפוך משמעותי ראשון בייצור המשרות החדשות. ברקע בימים האחרונים התפרסם סקר מעניין של חברת היעוץ והחשבונאות KPMG ממנו עלה כי כמחצית מהמנכ"לים בארה"ב שוקלים לצמצם כוח אדם במהלך ששת החודשים הקרובים. היפוך כזה בשוק העבודה יהיה קריטי מבחינת שיקולי הפד ויפעיל עליו לחץ עצום למתן את קצב ההעלאות. גורם שלישי שצפוי להתחיל להראות סדקים משמעותיים בחודשים הקרובים הוא רווחיות החברות. רווחיות החברות צפויה להתחיל להראות בקרוב מיתון על בסיס שנתי, שנובע אומנם ברובו מהתפוצצות הרווחיות שנרשמה לפני שנה (עם היציאה ממשבר הקורונה), אך התמונה של רווחים מתכווצים תקשה על הפד לתאר התחממות יתר. גורם רביעי שמפעיל לחץ להאטת העלאות הוא הדולר שמממשיך לזנק בעולם ובמקביל מתפתחת מצוקת נזילות דולרית, שילוב שמאיים על מדינות רבות ועל חברות זרות שממומנות בדולר. זעזועים גלובאליים עלולים לחזור לארה"ב כמו בומרנג ולא נכון להתעלם מהם. מלבד התחזיות והאיומים להתקררות בכלכלה וברווחיות קיבלנו בימים האחרונים גם אינדיקציות למוכנות או יותר נכון בשלות גוברת של בנקים מרכזיים להאטת העלאות. הוול-סטריט ג'ורנל פרסם כעת כי גורמים רשמיים בפד כבר מעוניינים לדון בחודש הבא באפשרות למתן את העלאה בדצמבר ל-0.5% ועל הפד מופעל לחץ גובר גם מצד פוליטיקאים ומצד בכירים בעולם, ובניהם למשל גם מארגון הסחר של האו"ם.
איתותים ראשוניים להאטת קצב העלאות קיבלנו אגב גם מבנק ישראל, כשבפרוטוקול החלטת הריבית האחרון התברר כי אחד מחברי הועדה המוניטרית הצביע בעד האטת העלאות ל-0.50%. אלא שבישראל לא מתוכננת החלטת ריבית בדצמבר, כך שהעלאת ריבית בנובמבר תהיה האחרונה לשנה וככל הנראה תהיה שוב של 0.75%, מה שיביא את הריבית לקו הסיום השנה ברמה של 3.5%. לגבי ההחלטה שלאחריה, בינואר, כבר סביר שלבנק ישראל יהיו יותר טיעונים להאטת העלאות אך החלטה כזאת תיגזר כנראה בעיקר מצעדי הפד בדצמבר. האטת קצב העלאות בדצמבר תאותת על סופן המתקרב, אך לא מבטיחה אותו. הטוענים בצורך להמשך העלאות נשענים בעיקר על הריבית הריאלית שעדיין נמוכה מאד במונחים היסטוריים (הריבית הנומינלית פחות האינפלציה). השוק מתמחר שהריבית בארה"ב תמשיך לעלות גם בחודשים הראשונים של 2023 עד לכ-5% וששם תיעצר. צריך לזכור שמטרת העלאות הריבית היא לקרר את הכלכלה ועד כה כבר גרמו לנזקים קשים בשוקי המניות, עם מחיקת ערך של כ-9 טריליון דולר! בנוסף היא הזניקה גם את הריבית למשכנתאות, כשבארה"ב זאת הקבועה ל-30 שנה קפצה ל-7.9%, רמה שעשויה להתבטא באיבוד ערך משמעותי גם בענף הזה.
לסיכום, לקראת סוף אוקטובר שוק המניות חזר לעליות על רקע אופטימיות גוברת להאטת קצב העלאות הריבית כבר בדצמבר הקרוב. ישנם גורמים רבים שצפויים לתמוך עד אז בהאטת קצב העלאות ולכן יש לדעתי מקום לאופטימיות בהקשר הזה.
