בעיצומה של המלחמה באוקראינה, כשנשיא אוקראינה עוד איים שהאוקראינים ילחמו עד הסוף, כשרוסיה רק הגבירה את ההפצצות ללא הבחנה על ערי אוקראינה וכשסין הסכימה לבקשת רוסיה לתגבר אותה בציוד צבאי, דווקא אז ברגע הקודר ביותר הירידות בשוקי המניות נבלמו פתאום, וה-S&P500 התחיל לעלות. הוא לא היה היחיד שהגיב בשינוי כיוון, גם מחיר הנפט שהספיק להגיע ל-124 דולר התמוטט לפתע אל מתחת 100 דולר, רמתו טרום הפלישה לאוקראינה, ומדד הפחד (ה-VIX) שקפץ בשיא המשבר ל-36 נק' נפל פתאום ל-25 נק', כשברקע הערכה גוברת של השוק שהמצב כל כך רע עד כדי מספיק כדי לגרם לכל הצדדים להתחיל להתקפל ולקובעי מדיניות בשאר העולם לעזור לשווקים. אחד הרגולטורים שבלט בעזרה היה הסיני, שהודיע שיפעל להבטחת יציבות השוק. זה לא אומר כמובן שהרע ביותר כבר מאחורינו, אלה בהחלט יכולים עוד להגיע, אך זה כן מדגים את הדינאמיקה שמאפשרת לשוק ההון להתחיל לעלות לפתע בלי הודעה מוקדמת גם בעיצומה של מה שנראה כמו "עין הסערה".
רגולטור אחד שבלט החודש בחוסר העזרה שלו לשווקים היה הבנקים המרכזיים בעולם. בד"כ בסיטואציות מסוכנות כאלה היינו רואים אותם להיות הראשונים שממהרים להקל את התנאים הפיננסים והפעם זה לא קורה. הבנק הפדרלי בארה"ב העלה החודש את הריבית לראשונה מאז 2018 צעד שמכביד על השווקים. אך אם ניקח בחשבון שכבר תקופה ממושכת שהשוק מתכונן להעלאת הריבית הזאת וכבר הואשמה בירידות שראינו בשווקים בתחילת השנה, עוד לפני המלחמה באוקראינה, ההשפעה השלילית של העלאה בפועל זניחה. למעשה השוק חשש שהעלאת הריבית תהיה אגרסיבית יותר, של 50 נ"ב, כך שהעלאה שלה לבסוף רק ב 25 נ"ב הפכה פתאום להיות חדשות טובות עבור המשקיעים, ושוק המניות הגיב אליה בחיוב. אם ניקח בחשבון שהעלאת הריבית המתונה התרחשה לאחר פרסום נתון האינפלציה הגבוה בארה"ב (7.9% שנתי) ולקראת השפעת זינוק מחירי הסחורות האחרונה על המדדים הבאים, שלפי חלק מהתחזיות יביאו את האינפלציה אל מעל – 10%, אז העלאת ריבית מתונה כל כך עשויה אף להיתפס כמדיניות תומכת בשווקים. בולט יותר הוא הבנק המרכזי באירופה, שלמרות אינפלציה משתוללת עשוי להמתין עם העלאת ריבית עד ל-2023. אני רוצה להדגיש גם את הגישה של הבנק המרכזי בבריטניה, שנחשב לסמן הימני של הבנקים המרכזיים במערב בהקשר של העלאות ריבית, החודש הוא העלה את הריבית בפעם השלישית ברציפות ל- 0.75%, אך למרות המהירות וה"ניציות" הכללית שלו, דווקא החודש הוא נהיה לפתע זהיר, מה שהתבטא בהצבעה של אחד מחברי הועדה נגד העלאת ריבית ובהדרכה קדימה של יתר חברי הועדה שנתפסה כהרבה פחות נחושה מבעבר: "ייתכן שיידרש הידוק צנוע נוסף במדיניות המוניטרית" אך הסיכונים להערכה הזאת הם דו צדדיים והיא "תיבחן בהתאם לנתונים הכלכליים שיגיעו". אומנם הנתונים הנוכחיים מהכלכלות חזקים מאד, בניהם בלטו שיעור האבטלה בארה"ב שירד בפברואר ל- 3.8%, והזמנות ממפעלים בארה"ב שעלו ב-1.4% (מעל לציפיות), אך האינדיקטורים קדימה הולכים ונראים חלשים, בניהם בלטו סקר הצרכנים של אונ' מישיגן שתיאר נפילה חדה בציפיות קדימה, ושיפוע עקום הריביות האמריקאי שירד בחלקים רחבים לטריטוריה שלילית (כלומר טווחים בהם הריבית הארוכה נמוכה מהקצרה), כולל לראשונה מאז 2018 ריבית ל-10 שנים שירדה מתחת לריבית ל-5 שנים. תופעה כזאת של עקום ריביות הפוך מתארת אומנם צפי להעלאת ריבית בטווח הקצר אך כבר שלב של הפחתות ריבית. מכיוון שהפחתת ריבית מתרחשת במקרים של נפילת האינפלציה אל מתחת ליעד או של מיתון והאינפלציה לא צפויה לרדת מתחת ליעד, בהחלט נראה שהשוק צופה מיתון בעוד מספר שנים. אלה בהחלט לא חדשות טובות בלשון המעטה, אבל לפני שניכנס ללחץ צריך לקחת בחשבון שני דברים, הראשון הוא שעד שזה יקרה שוק המניות עשוי לעלות הרבה יותר ממה שירד באירוע, השני הוא שגם אם אכן התרחיש של חולשה כלכלית יהיה מלווה באינפלציה לא מן הנמנע שההשפעה החיובית של האינפלציה על התמחור יהיה בסופו של דבר משמעותי יותר מההשפעה השלילית של המיתון. הרי שוק מניות הוא בסופו של דבר שוק של בעלות על חברות, אותן חברות שהמוצרים והשירותים שלהן הם אלה שמתייקרים, כך שגם הערך שלהן עולה. גם אצלנו, בישראל, האינפלציה ממשיכה לעלות בחדות כשמדד פברואר הפתיע בעליה שנתית של 3.5% לעומת צפי לעליה של 3.3%. עוד קודם לנתון הגבוה בנק ישראל התחיל להכין את הקרקע לקראת העלאת ריבית, יתכן כבר באפריל, כך שבעקבות הנתון הגבוה הסבירות למחזור העלאות ריבית עלה. אצלנו שוק ההון מתמחר מתווה העלאות שיביא את הריבית בתוך שנתייים לכמעט 2%, אך ככל שהכלכלה תתחיל להראות סדקים סביר להניח שגם אצלנו בנק ישראל יתחיל להוריד רגל מגז ההעלאות, צעד שהמשמעות שלו עבור השווקים הוא חיובי. לסיכום, הלהבות באוקראינה אולי שוב יעלו, אולי הנזקים שלה יתגלו כגדולים מכפי שהוערך קודם, והעלאות הריבית יכבידו גם הם על השווקים, אך גם אז ברגע מסויים המצב יהיה כל כך רע עד שהלחץ על הצדדים לפתור אותו יהיה מספיק גדול, והלחץ על קובעי המדיניות לסייע לשווקים יהיה עצום, שילוב כוחות שעשוי לאושש את שוקי ההון מכפי שנספיק להגיד רובינזון קרוזו.
כתבות נוספות שפרסמנו לאחרונה:
